מאומצת פרק 2(סיפור שהחלטתי להמשיך אותו)

שאלתי את שירה מה אני עושה פה והיא ענתה לי שאמה ואביה הביאו אותי, חשבתי טיפה ואמרתי לה לא משנה מה יקרה אני עפה מפה, עמדתי על רגליי ופניתי לכיוון דלת הכניסה אבל שירה ניגשה אלי ואמרה אחרי ששמה את היד שלה על כתפי:"אני אוהבת אותך את כמו אחותי בבקשה אל תילכי!"
הורדתי את ידהנ ממני ואמרתי שדמעות יורדות מעיניי שאני לא יכולה שדרק מאשים אותי בדברים שלו עשיתי זה מכביד עלי,מ ופעם הבאה זה יכול להיות יותר גרוע.
ויצאתי מהחדר, ולבנתיים שירה צצועקת לי שאני לא ילך, בדיוק שפתחתי את דלת הכניסה שמעתי את אימי המאמצת אומרת:
"לאן את חושבת שאת הולכת!"
עניתי לה הרחק כמה שיותר כך שדרק' לא יעצבן אותי!"
"אמא בבקשה תגידי לה לא ללכת!" שירה התחננה לאימה ואני רציתי כול כך להישאר ולבסוף אמרתי:"שירה אני גם אוהבת אותך אבל מה יקרה כשדרק יאשים אותי שעשיתי משהו נורא ולמרות שלא היה אהה?אני לא יכולה יותר כול יום מחדש!"
אימה ניג שה אלי ואמרה לי:"אל תדאגי פעם הבאה זה לא יקרה!"
ואז סגרתי את הדלת וחיבקתי אותה,שירה רצה אלי ואמרה לי:"ידעתי שלא תאכזבי אותי."
——————–ארוחת ערב———————
דרק ישב לידי מנסה להתגרה, זירה ישבה מולי ואמרה לי:"לא משנה מה דרק יעשה אל תתיחסי אליו."
באמצע הארוחה אמרתי לאימי המאמצת תודה והיא ענתה לי אין על מה, ריידר התפרץ באמצע ואמר:"למה את צריכה להגיד תודה את צריכה להודות לה להתחננן שתוכלי להיות פה הרי להזכירך את לא גרה פה!"
האמת הרגשתי שזה נכון אבל זירה התפרצה ואמרה:"ריידר איך אתה מעז היא כמו אחותך!"
"היא לא אחותי היא אפילו לא דומה לי!והיא גם סתומה!!!"
הרכנתי את הראש ולא הגבתי, שירה אמרה לריידר:
"ריידר תודה שאתה שונא אותה וזהו למרות שסוזן היא ילדה נפלאה וחמודה וכמו אחותי היא דואגת לי יותר ממך!"
חייכתי קצת וזרק אמר:"שירה יש לי שאלה היא נסתה להרוג אותך אז למה את אוהבת אותה וגם היא לא אחותך?"
ידעתי שלבסוף המריבות יעברו למכות רצח לכן קמתי הודתי על הארוחה והלכתי לחדרי, דרק ניגש אלי ואמר:"סוזן מה קרה?"
עניתי לו בחוצפה איך אתה מעז!!!"
הוא ניגש אלי לחש לי סוד, לפתע הפסקתי לנשום ואז בין רגע דרק אמר שהוא שונא אותי, ונעלם.
שהסתכלתי על ידי והם היו מלאות דם, אחר כך על בטני והבנתי שדרק רצח אותי ובום נפלתי למשכב והתעלפתי…
עוד 3 תגובות ממשיכה…