זה כול מה שרציתי.. פרק 2

נקודת המבט של בר (ברבי)
"יריןןן" קאראתי לעבר ירין שבדיוק הקלידה משהו באייפון היא הסיטה מבט קדימה ואז לצד כשראתה אותי חייכה אליי וניפרדה ממתן.
"היי מאמייי" היא חיבקה אותי חיבוק אוהב,היא יודעת שאני אוהבת את מתן אבל היא מעדיפה לא לעשות עם זה כלום.
"יואו בר תקשיבי איזה עייפה אני,כול הלילה דיברתי עם מישהו מה זה חמוד!!"
"יאא איך קוראים לו?"
"אורן..הוא כזה חמוד,וחתיך אין דברים כאלה,להתחשב בעודה שהוא רווק אז בכלל"
"הופההה ירין התוקפת!" התחלנו לצחוק עד שבא איזה נער אחד לעברנו.
"היי,אתן יודעות איפה זה בית ספר 'שרון' "?
"כן אנחנו בדיוק הולכות לשם,בוא איתנו."

נקודת המבט של אורן
"לא היה שמץ של מושג איפה זה הבית ספר המזוין הזה. ראיתי איזה שתי בנות שדיברנו אז ניגשתי אליהן ושאלתי אותן.
אחת מהן,שהייתה עם הצד אליי הסתובבה וראיתי אותה,הדופק שלי היה על 180 וראיתי,ראתי את הפנים העדינות האלה,את השפתיים היפות שאוהבות לדבר הרבה,את החיוך המסקרן שמוביל אותך למקומות שלא ידעת,את הצחוק המתגלגל,את העיניים שגם כשהן בוכות הן יפות.אני לא יודע אם היא זיהתה אותי ושיחקה את עצמה לא מכירה אותי,אבל אני יודע,אני יודע בבירור שזאת היא.
"כן,אנחנו בדיוק בדרך לשם" חברה שלה ענתה לי.
"אז מה,לאיזה כיתה אתה עולה?" חברה שלה שאלה אותי,בזמן שהמשכנו ללכת
"לט'"עניתי עם החיוך הביישן שלי.
"מה באמת?גם אנחנו!"היא ענתה
"מה איתך בר? את גם מדברת?"צחקתי צחוק קטן כזה
היא הסתכלה אלי לרגע במבט רציני,ועצרה פתאום.
"מה?" שאלתי
"מאיפה אתה יודע איך קוראים לי?" שאלה בקול חלש אך רציני
שיט שיט שיט!!! איך אני אומר לה שאני אוהב אותה,ושאני עוקב אחריה כבר שנתים?זה כול כך מסובך,אם היא תדע, היא בטוח תיתקשר למשטרה.ופשוט הלך עלי
מה אני הולך לענות לה עכשיו?