סוד אפל?- פרק שמיני (תגיבו…)

עברו כבר כמה ימים, והלימודים אמורים להתחיל מחר. גרייס לא שמעה יותר מהנערה בעלת השיער הסגול, וכל הזמן הרהרה. מה היא ראתה שם? זה באמת היה קסם? גם היא כזאת?
גרייס התארגנה לשנתה ולבשה את גופייתה הרפויה ומכנס ארוך שהיה גדול עליה בקצת. היא הסתרקה עד שנשמעה דפיקה בדלתה. היא הניחה את המסרק בצד ופתחה את הדלת. היא ראתה את טארה וקאיה.
הן נכנסו Uהתיישבו על מיטתה, ללא הזמנה. גרייס סגרה את הדלת והלכה אליהן.
"מחר מתחילים את הלימודים…" החלה לומר קאיה. "את תשבי איתנו, נכון?" שאלה ועיניה הגדולות מופנות כלפיי גרייס.
"כ-כן, ברור…" ענתה בחיוך מאולץ גרייס. הנערה המוזרה הזו גרמה לה לחשוב על כל תנועה שהיא עושה, על כל בן אדם שהכירה.
טארה חייכה אליה. "אנחנו עומדות להיות באותה הכיתה."
גרייס התיישבה על ידן. "אני שמחה."
הן המשיכו לדבר עד לשעה 23:00, בה הורו על כיבוי אורות. הן נפרדו וגרייס מיהרה להיכנס למיטה. 'אני צריכה להשלים עם זה, אני בפנימייה,' אמרה לעצמה, כמעט בלחש.
"נכון. תשלימי עם זה. ותיזהרי מהחברים שהשגת. הם מסתירים ממך דברים."
גרייס במהירות התיישבה והביטה בחדר. הוא ריק. זו בטח שוב הילדה המוזרה ההיא.
"איפה את?למה את שוב כאן?" הטיחה בחדר הריק גרייס.
שתיקה נשמעה.
"לילה טוב."
לגרייס נדמה שראתה לשנייה אחת דמות חולפת בחדרה. רוח מצמררת חדרה מהחלון הפתוח, וגרייס מיהרה לסגור אותו.
'לילה טוב כבר לא יהיה.'
גרייס סגרה את מנורת חדרה הקטנה שהאירה מעט, ונרדמה.
*
"שיט, שיט, שיט!" צעקה גרייס על עצמה קופצת אל מחוץ לדלת מוכנה בקושי אל הלימודים. היום הראשון ללימודיה באקדמיית מטריקס.היא מיהרה במורד המדרגות במהירות, משיגה את קאיה וטארה שמקשקשות אחת עם השנייה.
"בוקר טוב," אמרה במהירות, טופחת על שכמה של קאיה. טארה וקאיה הסתובבו.
"בוקר טוב." ענו פה אחד וחייכו.
שתיקה מביכה הייתה לאורך הדרך…
"אז… על מה דיברתן?" שאלה בחיוך מאולץ גרייס.
"הממ, על שום דבר חשוב," ענתה במהירות קאיה ובלעה את רוקה. גרייס הביטה בטארה שדוחפת את מרפקה אל עבר מותנה של קאיה, שהייתה נמוכה ממנה במעט. גרייס המשיכה להביט וראתה שטארה נועצת מבט בקאיה.
"סליחה, לא רציתי להידחף," אמרה גרייס, בתקווה שהמתח שנוצר יתפוגג.
"לא, לא," חייכה טארה והפנתה את מבטה אל גרייס. "דיברנו על כך ש… ממש נהנו בבדמינטון!" היא הוסיפה בהתלבטות.
"כן. היה ממש כיף," גרייס כחכחה בגרונה.
שוב שתיקה.
"טוב, אולי נלך יותר מהר, בסוף עוד נאחר," גיחכה קאיה, שגרמה למתח טיפה לרדת.
"כן, רעיון טוב," טארה אמרה וגרייס הנהנה להסכמה. הן הגבירו את הליכתן.
"אוי, סליחה," פלטה גרייס במהירות והרימה מבטה אל עבר מה שפגעה בו.
זו הייתה הנערה סגולת השיער.
חיוך עלה על פניה והיא המשיכה ללכת בצד הנגדי לכיתה. טארה וקאיה משכו אותי.
"למה את מדברת איתה?" הן שאלו פה אחד.
"אני לא… מדברת איתה… פשוט התנגשת-"
"היא מוזרה, פשוט תתרחקי ממנה." הן שוב אמרו, פה אחד.
הן המשיכו ללכת.
"לא התקרבתי…" גרייס מלמלה.