נסיך החלומות שלי, פרק 4
החלון היה פתוח, הסתכלתי דרכו. הכל היה נראה שונה. אפור יותר, אפל יותר, עצוב יותר. העצים, האנשים, המכוניות. כמו פאזל בלי חלק, בלי גלעד. המזכירה אמרה שהוא לא עונה לאף אחד בטלפון. מיד ניסיתי להתקשר.
בפעם הראשונה הוא לא ענה.
בפעם השנייה הוא ענה.
"היי…" הוא ענה בהיסוס. "איפה אתה!!" צרחתי לטלפון. "אמרו לי שנגמר הניתוח, ורק צריך לאסוף אותי, אז ברחתי."
אז ברחת?! חשבתי בראש, כנראה שהוא לא הבין כמה דאגתי לו.
"אני אצל שורש" הוא אמר. שורש זה שמו של באגם שסמוך לבית של גלעד. זה גם הכינוי של איקי, אישה שעלתה מאירלנד, בת 20, שגרה על שפת האגם. אף אחד לא יודע איפה היא עובדת.
זו פעם ראשונה שאני אכנס לביתה של שורש. כל הזמן היינו יושבות על שפת האגם ומדברות. אחרי שנסעתי באוטובוס, ואטמתי את האוזניים בגלל הכלב של איציק, השכן שלי. הגעתי סוף סוף אל שורש.
כשדפקתי בדלת שלט הבית התעקם, וכשהדלת נפתחה נשמעה חריקה.
היה לה בית יפה, גלעד ישב על הספה, אבל למה יש לה צילומים עם… אימא???
תגובות (0)