סיבוב פרסה נגד הזרם – פרק 2 ♥

\\\\\\\" והזוגות לעבודות הגמר הם \\\\\\\" המורה מתחילה את השיעור .טל שישבה לידי לא הפסיקה לקוות ולהתפלל , שנבחר לעבוד יחד, ואני התפללתי שלא. עבודות גמר מלחיצות אותי , כי זו עבודה משותפת, ועד היום נהגתי להסתיר את הציונים שלי . לא, לא בגלל שהם גרועים. להפך. אני מקבלת ציונים מעולים אבל טל יכולה לצחוק עלי בגלל זה . אני מעדיפה להיות חנונית בסתר.
\\\\\\\"טל ושרון \\\\\\\" המורה הקריאה לאט לאט. בבת אחת טל הפסיקה להתפלל והחליפה ממבט שמח למבט עצוב מאוד. אפשר לומר דיכאוני . בפנים צרחתי מאושר .
\\\\\\\" אלמוג והדס\\\\\\\" המורה המשיכה והמשיכה . הייתי לחוצה מאוד . קיוותי שפתאום היא תגיד \\\\\\\'מורן את לבד\\\\\\\' או \\\\\\\'מורן המשימה בשביל מבוטלת\\\\\\\' או שלפחות תגיד שם של משיהו שאני סומכת עליו שלא יגלה על החנוניות שלי . מישהו חכם ואכפתי מישהו כמו ..
\\\\\\\" אדם ..\\\\\\\" המורה קראה ונראה היה כי לא הצליחה לקרוא את השם הנוסף. \\\\\\\" אדם ומורן \\\\\\\" השלימה את המשפט ועברה לזוג הבא . אדם הסתובב אל המקום שלי הסתכל ,בחן, ומיד הסתובב בחזרה בפנים אדומות , ודיכאוניות במיוחד. אני אשקר אם אגיד שלא נעלבתי , כי נעלבתי . אבל גם ידעתי שאדם לא יגלה שום דבר. אפשר לסמוך עליו, ושלא יהיה לי הרבה ללכת בשביל להיפגש איתו .
כבר באותו אחר הצהרים נפגשנו אצלו, להתחיל לדבר על העבודה . הוא היה נראה ממש לא מרוצה מכל העסק. כנראה שהוא כמוני העדיף לעשות את העבודה לבד או לפחות עם שרון , כמו שהוא עושה את כל העבודות .
הוא בא לאסוף אותי מהבית ועלינו ביחד לבית שלו , שנמצא בקומה 8. אני גרה בבינין 10 שנים , ואף לא הייתי בקומה הזו .
נכנסו לבית שלו , ומיד אחר כך גם לחדר שלו . החדר היה גדול ומרווח צבוע בירוק טורקיז ופסים של תכלת. על הקירות היו תמונות של ארצות ומדינות ואפילו מפת העולם .
\\\\\\\" זה החדר שלי תכירו \\\\\\\" הוא אמר , שוב בחוסר חשק מוחלט .
\\\\\\\" נחמד פה\\\\\\\" הוספתי .

הוא הסתכל עליי ולא הבין מדוע אני נחמדה ועוד אליו , לא ידעתי אם אני אמורה להיעלב או להסמיק.החלטתי שעליו אני סומכת , נשמתי נשימה עמוקה בלעתי רוק, ו…
\\\\\\\" אני חושבת שאנחנו צריכים להתחיל עבוד על הנושא שנבחר .. חשבתי אולי פילוספיה או פסיכולוגיה ואולי אפילו אקטו.. \\\\\\\"
\\\\\\\" אם את חושבת שאני עושה לבד הכל את טועה, תיהי מגעילה למישהו אחר\\\\\\\" הוא אמר ופתח את ספריו על השולחן . נעלבתי מאוד.
\\\\\\\" סליחה ? אתה באמת חושב שאני כזאת? \\\\\\\" שאלתי . פניי היו סמוקות מבושה , כי גם אני חשבתי ככה.
\\\\\\\" כן האמת שכן \\\\\\\" הוא ענה .
\\\\\\\" יש דברים שאתה לא יודע!\\\\\\\" אמרתי . הוא הסתכל עליי והבין שנפגעתי , אז שתק .

\\\\\\\" אני ישמח להיות מופתע \\\\\\\" הוא השיב.
\\\\\\\" אז פסיכולוגיה ? \\\\\\\" הוא שאל. לא עניתי . נעלבתי מאוד , אני מודה , זה קשה לשמוע את האמת . זה קשה לדעת שיש מישהו ששנוא אותך ובצדק, בגללש אני כזאת מגעילה שכל הזמן צוחקת על כולם . כזאת מושפלת, איכס. \\\\\\\"מה יש ? \\\\\\\" הוא שאל. כיאלו כל הכעסים על עצמי יצאו בבת אחת . רציתי להוציא את זה החוצה אבל אל היה מי שיקשיב לי . ישבתי בקצה של המיטה שלו והוא ישב בשולחן שמימול. הוא הסתכל עלי , לתוך העיניים במבט החודר שלו כיאלו הוא רציני אבל את יודעת שכל דבר שתגידי לו , ירגש אותו . המשכתי לבהות בכפות הרגליים שלי והרהרתי לי בלב. הרהרתי מה היה קורה אם לא הייתי נגררת אחרי טל ולא היו לי חברים , אבל לפחות אדם שרון וטום לא היו שונאים אותי.
\\\\\\\" סתם זה כלום \\\\\\\" אמרתי. הוא הבין את הרמז והתיישב לידי , הוא הסתכל עליי. התאמצתי שלא להסתכל עליו בחזרה אבל נשברתי והסתכלתי . העיניים שלו היו כל כל חודרות ועמוקות . אחרי רגע אחד ממש פצפון, חזרתי להסתכל עלי כפות הרגליים שלו , אבל הוא נשאר שם .
\\\\\\\" טוב אני מצטער אם פגעתי בך \\\\\\\" השתדלתי שלא לפרוץ בבכי . השתדלתי שלא להגיד את האמת על כמה שאני מצטערת על מה שקרה ושהלוואי ונוכל להיות ביחד ושהוא \\\\\\\'ממש חמוד\\\\\\\'. השתדלתי והצלחתי לשמור את זה בבטן . למה ? כי כל רגע כזה אני נזכרת בכמה הוא שונא אותי , לא משנה מה יקרה ומה אני יגיד . אמא אומרת שתמיד יהיו לי שונאים כמו שלכולם יש ,ואני יכולה רק לשנות את דעתם , מבלי לשנות את דעתי בשבילם .אני רק יכולה להשילים עם העובדה שאדם לא יואהב אותי וימשיך לשנוא אותי . אין לי מה לעשות .
\\\\\\\" זה בסדר\\\\\\\" אמרתי והסתכלתי סוף סוף עליו .\\\\\\\" טוב \\\\\\\" הוא אמר והמשיך להסתכל עליי .
\\\\\\\"למה בעצם בחרת בפסיכולוגיה ?\\\\\\\" הוא שאל. \\\\\\\"האמת?\\\\\\\" היססתי אם לשתף אותו .\\\\\\\"אני רוצה להיות פסיכולוגית \\\\\\\" אמרתי. הוא הסתכל עלי , ציפית שישתולל מצחוק או לפחות יהיה מופתע.\\\\\\\" גם אני \\\\\\\" הוא אמר והפנה לי את גבו .
בעצם גיליתי שיש לי עם אדם המון במשותף. דיברנו שם במשך שעות . זה התחיל בנושא מאמרים בפסיכולוגיה והמשיך והמשיך.השיחה כ\\\\\\\"כ זרמה שממש לא רציתי ללכת הבייתה,כי באמת נהנתי.
\\\\\\\" יש לך הודעה \\\\\\\" אדם הניח את הפאלפון לידי . בדקתי מי כבר מחפש אותי מהצהרים,ולא הייתי ממש מופתעת .\\\\\\\"ירדן?!?!\\\\\\\"אמרתי מיואשת.
\\\\\\\" ירדן גבע מכיתת ספורט ? \\\\\\\" אדם שאל . \\\\\\\" כן \\\\\\\" עניתי . הוא התיישב לידי , ממש קרוב. פתאום היה לו הרבה יותר נוח לשבת לידי . לדבר איתי מבלי להרגיש מוזר.\\\\\\\"הוא חופר לי כבר חודשיים בערך \\\\\\\" הסברתי,כדיי שלא יעיז לחשוב אפילו שיש בנינו קטע או משהו כזה .
\\\\\\\"חופר בקטע רע או בקטע טוב?\\\\\\\" הוא שאל. לא הייתי רגילה לראות אותו מתעניין כל כך ברכילויות, הוא הוא לא כזה ואז חשבתי , למה אני מתכוונת כשאני אומרת רכילויות? הוא בטח בסך הכל היה מנומס ושאל . \\\\\\\"תסביר\\\\\\\" אמרתי ,למרות שהבנתי. פשוט רציתי לדעת אם הוא מתבייש להגיד זאת. \\\\\\\" את שמחה שהוא חופר לך? את בקטע שלו ?\\\\\\\" הוא שאל . הוא היה כל כך ישיר פתאום שלא הבנתי איך ולמה . \\\\\\\"האמת שממש לא\\\\\\\" אמרתי , והסתכלתי עליו . הרגשתי שאני ממש אמיתית וכנה איתו ושהשיחה הזו היתה הדבר האימיתי היחיד שקרה לי. הוא חייך ופתאום הפסיק להסתכל עלי, זה היה חיוך ממש מהיר עד שכמעט ולא הבחנתי בו.
\\\\\\\" למה לא בעצם ? \\\\\\\"הוא שאל .\\\\\\\"כי הוא לא אמיתי , זו הצגה כדיי שאחרי שאני אסכים לו הוא ישוויץ בי ואחר כך יפרד ממני וישוויץ גם בזה וחוץ מזה, אני גם לא אוהבת אותו \\\\\\\" אמרתי. פחדתי שקצת חפרתי לו אבל גם אם כן ,הוא לא הראה את זה.הוא הסתכל לי בעיניים והיה נראה מרותק לגמריי. פתאום הרגשתי את הכתף שלו נוגעת בכתף שלי , והרגשתי זרם בכל הגוף. היינו ממש קרובים ואני מודה שקצת נלחצתי מהקרבה הזו. אולי אפילו ידעתי שזה חד פעמי,שכל הקטע הזה שאני אמיתית יפוג מחר בשמונה בבוקר בבית הספר, והתאכזבתי. \\\\\\\"ואו כבר 7 \\\\\\\" נדהמתי .\\\\\\\"אדם פתאום הסתכל עליי.\\\\\\\"את יודעת .. את ממש לא מה שחשבתי שאת\\\\\\\" עצרתי את הנשימה . \\\\\\\"את חכמה , וכיף להיות איתך .. אני מודה שקצת לא סבלתי אותך , אבל את שונה ….\\\\\\\" הוא אמר.מצד אחד ממש חיכיתי שמישהו יראה אותי באמת כמו שאני , אבל נלחצתי מהמחשבה שאין שום מסכה שתציל אותי .פתאום הוא התחיל להתקרב אליי אפילו יותר ממה שהוא כבר היה . הייתי מהופנטת לעיניים המדהימות שלו. זה היה כמו רגע קסום כזה,כל התחושות ביחד . הוא היה כל כך קרוב ששתינו ידענו מה יקרה בעוד כמה שניות . למה לא התנגדתי? כי האמת שבתוכי דיי חיכיתי לזה . מין משהו מוזר כזה שלא נתן לי להגיד \\\\\\\'סליחה אבל זה לא בשבילי \\\\\\\' וללכת . הוא העביר את ידו בשיערי במגע נעים כזה וחייכתי , אולי אפילו מבושה. ואז הסתכלתי לו בעינים , והוא הסתכל לתוך עיניי. באותו רגע כבר הייתי בעננים. הוא התקרב אליי אחריי השניות הקסומות האלה.. ונישק אותי. זה היה מדהים . הפעם לא הרגשתי רע עם עצמי כמו שהתנשקנו באמת או חובה . זה היה תחושה שלא יכולתי להסביר, תחושה עצומה כזו . התנשקנו במשך כמה שניות . לא יכולתי לעצור ולהגיד לו את האמת שאני פוחדת שכל השיכבה תדע מי אני באמת . פחדתי שהוא יחשוב ששיחקתי ברגשות שלו , אבל זה לא היה קורה גם כנראה שהרגשות שלנו זהים . הרגע הזה היה כ\\\\\\\"כ נעים ומרגש. ואז כיאלו בתיאום מוחלט התנתקנו שתינו . לא יכולתי להסתכל לו בעיניים אבל ידעתי שהוא מסתכל עליי. הינו עדיין קרובים מאוד, ופחדתי שירגיש את פעימות הלב החזקות שהיו לי באותו רגע . יכולתי לדעת עד כמה הוא מופתע אפילו מעצמו ממה שקרה .
\\\\\\\"אני …\\\\\\\" היה לו מין קול אחר כזה , לא בטוח בעצמו . זה היה ממש מוזר כי הייתי רגילה לשמוע קול אחר שלו . קול בטוח ושקול. יודע בדיוק מה הוא צריך מה הוא רוצה ומה דעתו .
שתינו הינו מופתעים ובצדק . זה היה הרגע הזה שאף אחד לא ציפה לו . בטח שלא אני או הוא.