שנה חדשה ואיתה הפתעות חדשות – פרק 2
נקודת מבט תהל:
הגענו לבית החדש.. וואוו הוא ענק!!
ירדתי בריצה מהמונית ורצתי לכניסת הבית.
"אבא המפתח!" צעקתי לו בהתלהבות.
"הנה הנה אני פותח לך" גיחך והכניס את המפתח למנעול.
ניכנסתי בריצה הביתה. 'וואו' פלטתי.
הוא הרבה יותר מלהיב מבפנים.
היה לו סלון מרווח ביותר עם פלזמה ענקיייית תלויה על הקיר.
המטבח היה כבר מלא באוכל, כניראה שהטבחית הכינה לנו אם ניהיה רעבים אחרי הטיסה.
"את רוצה לראות את החדר שלך תהל?" שאל אותי אבא בחיוך שממליץ לי להגיד כן.
"ברור אבא" אמרתי מחייכת.
"אז בואי" אמר והתחיל לעלות במדרגות לכיוון הקומה השנייה.
הוא עמד מול חדר עם דלת לבנה וגדולה עם חלון זכוכית קטן באמצע.
"טוב הגענו, אני יורד לקומה למטה לעזור לאמא, בינתיים תכירי את החדר שלך" אמר בחיוך ונשק לקודקוד ראשי והלך.
פתחתי את הדלת לאט לאט ופשוט לא היה לי מילים!
החדר היה מדהים. הוא היה ממש גדול, הייתה לו מיטה זוגית גדולה בסוף החדר שעטופה במצעים לבנים והמון כריות קטנות בצבעי שחור ועוד כמה גדלים של כריות בצבעי סגלגל ושמנת.
על הקיר שמעל המיטה היו תמונות שלי בילדותי, כמה תמונות מהבת מצווה ,ועוד תמונות עם המשפחה וכל התמונות היו תלויות יפה בסדר מסויים.
היה גם פרקט על הריצפה, והקיר שמעל המיטה היה בצבע סגלגל כמעט לבן.
בחדר היה גם חדר ארונות גדול ומרווח ושירותים ומקלחת חדר לידו.
בקיצור החדר המושלם.
~כעבור שעה~
המזוודות עם הבגדים הגיעו וכל שאר הארגזים.
התחלתי לסדר את הבגדים בחדר הארונות ולפתע אמא נכנסה.
"תהלוש?" שאלה אמא.
"כן אמא" עניתי לה במבט שאלה.
"תהלי רק הגענו צאי לך קצת להכיר את העיר אני ימשיך לארגן את הדברים". אמרה בחיוך מתוק שחשף גומה בצד שמאל.
"באמת?!" שאלתי בהתרגשות.
"כן כן, צאי לך קצת. ותיהי זמינה באייפון." צחקה.
"ברור" נשקתי לה בלחי ויצאתי מחדר הארונות.
לקחתי את האייפון מהשידה שליד המיטה שלי , לקחתי תיק קטן שמתי בו כסף ואת האייפון ויצאתי.
נקודת מבט אביאל:
עזרתי לאמא עם הארגונים לשבת.
ערכתי שולחן ועזרתי לה קצת עם הסלטים וכשסיימתי עליתי למעלה להתקלח.
סיימתי אחרי כחצי שעה. וואו סיימתי מהר.
יצאתי לחדר רק עם מגבת לפלג גופי התחתון.
התלבשתי שמתי בושם ודיאורדורנט והלכתי לעמוד מול המראה.
'וואו אני חתיך' מילמלתי לעצמי עם חיוך.
אני באמת חתיך.
ירדתי למטה לאמא.
"שבת שלום חיימשלי" אמרתי לה ונישקתי אותה בלחי.
שבת שלום בן שלי" ענתה בחיוך והמשיכה להתעסק עם האוכל.
"טוב אני יוצא קצת לפארק עם לירון ועוד כמה חברים , אני יגיע יותר מאוחר" אמרתי .
"אוקיי, תגיע רק בזמן לאוכל" אמר.
"ברור, שאני יפספס אוכל?" קרצתי לה.
היא צחקה וחזרה לבשל.
פתחתי תדלת ויצאתי מהבית לכיוון הפארק.
תגובות (0)