עין הדרקון פרק 1- שוסוי נגד קידו, קרב של גורל

"אח גדול" טאשיגי אחותו הקטנה של שוסוי הלכה לקראתו ובידה מתנה אדומה עטופה בסרט צהבהב.
"כן טאשיגי, קראת לי?" שוסוי הסתובב אל אחותו והוריד את האוזניות מראשו.
"קח, זה ממני" נתנה טאשיגי את המתנה אל אחיה וחיבקה אותו.
"מתנה?" שאל שוסוי מבולבל.
"כן, ליום הולדת שלך" חייכה טאשיגי.
"אוה נכון איך שכחתי" אמר שוסוי והחזיק את הדמעות כמה שהיה יכול, למזלו הם לא זלגו ליד אחותו.
ההורים של שוסוי היו שונאים אותו, ומאז שהגיע לגיל חמש הפסיקו להזכיר את יום הולדתו.
"אתה בן ארבע עשרה נכון?" שאלה טאשיגי.
"קרוב, אני בן חמש עשרה" אמר שוסוי ופתח את המתנה.
"וואו זה כלכך יפה" התפעל שוסוי בזמן שהוא צופה בכל התמונות שהיו על פלטת עץ קטנטנה, עץ סאקורה, ופרחי לבנדר היו במסגרת.
"אני הכנתי" אמרה טאשיגי וחיוך ענקי הופיע על פניה.
"זה פשוט אדיר" אמרה שוסוי וחיבק את אחותו.
"טאשיגי, בואי ארוחת הערב עומדת להתקרר" קראה האם מהמטבח.
"אני באה" טאשיגי אמרה והתקדמה למטבח.
"גם זמן הארוחה שלי הגיע" חשב שוסוי ופתח את החלון ולאט לאט ירד אל החצר ומשם טיפס דרך הגדר אל הכביש והחל לרוץ לעבר רחוב נטוש, שיערו השחור עם הפוני האדום כהה התנופפו ברוח.
כשהגיע לרחוב התקדם לבית מספר עשרים ושמונה ועשרים ותשע, בין הבתים היה חריץ קטן ובו רק פחי זבל וקופסאות.
שוסוי התקדם לסוף החריץ והזיז פח אחד ומאחורי הפח הייתה מונחת חרב עם ידית אדומה, והלהב היה עשוי פלדה.
שוסוי יצא מהרחוב והתקדם לעבר זירת קרב נטושה.
שוסוי נכנס לאחד התאים וישב שם כשעה וחצי ואז קראו בשמו.
כאשר שוסוי נכנס לזירה ראה את היריב שלו, באותו גובה כמו שלו, שיער כחול כהה קצר ועניים בעלי עישונים ורודים.
"הקרב לא יהיה בעל רחמים והמנצח הוא מי שיעיף את היריב לעבר תהום הקוצים, חי או מת" הודיע מנהל הרחוב הנטוש.
הפעמון צלצל וזה הודיע על תחילת הקרב.
"שוסוי נגד קידו" זה מה שהיה כתוב על לוח הקרב.
קידו רץ לעבר שוסוי וניסה לדקור את עינו השמאלית, שוסוי התחמק בצעד לאחור ואז חצה את החרב של קידו על ידי החרב שלו.
"מי צריך חרב" צחק קידו וניסה לרסק את חרבו של שוסוי עם אגרוף.
"תזכור שזה פלדה" אמר שוסוי ובעט בחוזקה בחזה של קידו.
קידו עף לאחור וראשו היה חשוף לעבר התהום, שוסוי התקדם לעבר קידו כאשר הגיע אל קידו הופל על ידי בעיטה אל הרגל.
"תמות!" צרח קידו ולקח את חרבו של שוסוי, כשהחרב הייתה במרחק של כשמונה סנטימטרים מהחזה של שוסוי אז עיניו של שוסוי החליפו צבע מזהב לצבע אדום.
קידו במהירות דקר את שוסוי אך במקום גופה רק ערפל הופיע שם, שוסוי עמד מאחוריו ותפס את ראשו עם ידו הימנית.
"הגורל מבשר שהיום זה יהיה היום האחרון שלך" אמר שוסוי.
עיניו של קידו נפערו ומבט של פחד היה על פניו כשהבין ששוסוי הוא בעל עין הדרקון.
לאט לאט שוסוי הרים את ידו האוחזת בראשו של קידו ועשן שחור עם נקודות אדומות הופיע בין היד לראש.
לבסוף כשהיד הגיע לגובה הכי גבוה שהיא יכולה קידו התמוטט על הרצפה ועישוניו נעלמו.
שוסוי תפס את הגופה והשליך אותה לעבר התהום.
פעמון נשמע שוב ועיגול נראה על השם של שוסוי בלוח ואיקס על שמו של קידו.
שוסוי התקדם לעבר מושב הצופים וחיכה לקרב הבא שלו.