~22~

הייתי כזאת מובכת
"סליחה.." מלמלתי וירדתי ממנו
"הכל טוב." אמר וחייך
הרמתי את הטלפון , הוא היה על הפרופיל באינסטגרם..בטעות הטלפון שלי העלה תמונה שלי בזרועותיו של עידן מסמיקה!
"שיט.." מלמלתי
"מה קרה?" שאל
נזכרתי פתאום בתמונה שדניאל העלה.
"כלום…חשבתי שיש עליו שריטה.." שיקרתי
"טוב, אני רואה שהשגת לך הרבה תפוחים שם.." אמר והסתכל על התפוחים בסלסילה
"כן, זהו שראיתי אחד שנראה ממש טוב אבל הוא דיי גבוה.." אמרתי והצבעתי עליו
"אני בטח אצליח להגיע אליו." אמר והשאיר את הכובע שלו למטה ועלה בסולם.
לאחר כמה שניות הוא ירד עם התפוח.
"הנה." אמר בחיוך והושיט לי את התפוח
"תודה." אמרתי , הלכנו לספסל והמשכתי לאכול
"אז את אוהבת תפוחים.." אמר ושם את הכובע שלו בחזרה
"כן, גם בריאים וגם טעימים!" אמרתי בחיוך ולקחתי את הנגיסה האחרונה בתפוח
"אתה עובד פה לבד?" שאלתי
"לא, למען האמת שכל החווה הזאת של המשפחה, אני פשוט עושה שיעורים כדי לקבל כסף לממן את החווה וגם את הבית." אמר והצביע על בית קטן בעל שתי קומות.
"מקום נחמד." אמרתי בחיוך
הוא חייך אליי חזרה, היה לו חיוך קצת מוזר אבל תמיד אהבתי לראות אותו מחייך, משהו בו מאוד הזכיר לי את דניאל.. רק בגרסא שונה.
שמעתי את אמא שלי קוראת לי מהמכונית
"כבר נגמר השיעור?" שאלתי והתחלתי להתארגן
"כנראה שהתעכבנו קצת עם כל עניין התפוחים.." אמר
"טוב לא נורא, עדיין היה כיף." אמרתי בחיוך
"ביי, נתראה בשיעור הבא שלנו." אמר בחיוך
"ביי." אמרתי ונכנסתי למכונית
"איך היה?" שאלה אותי אמי
"מושלם." אמרתי בחיוך ונאנחתי
אמא שלי חייכה.
כעבור חצי שעה של נסיעה הגענו הביתה, בשניה שפתחתי את הדלת היית בהלם!
הייתה כוס שבורה על הרצפה, והמון לכלוך ושיער בכל מקום ואוכל כלבים מפוזר על הרצפה..
לאחר כמה שניות אלכס הופיע וקפץ עליי עם הרגליים המלוכלכות שלו.
"אתה בטח צוחק עליי.." גיחכתי וליטפתי אותו, פתאום הרחתי ריח דיי מסריח..
"אל תגידו לי שזה מה שאני חושבת שזה.."
"אלכס השאיר לך מתנה קטנה במטבח.." קטעה אותי אמי
אלכס הסתכל עליי במבט תמים
"איך אפשר לכעוס על דבר כזה?" שאלתי בחיוך והמשכתי ללטף אותו.
"טוב ף, זה הזמן שלי להתחיל לנקות אחריך." אמרתי,
קמתי וניקיתי את כל הלכלוך, זרקתי את כל האוכל שהיה על הרצפה ורחצתי את אלכס.
"טוב עכשיו זה הזמן שלי למקלחת." גיחכתי והלכתי להתקלח
אחרי חצי שעה יצאתי שמתי פיג'מה והכלתי לחדר..
"חמודה? יש לי שאלה." אמרה אמי ונכנסה לחדר
"כן?" שאלתי
"את רוצה לחזור לבית הספר?" שאלה והתיישבה לידי
"אמא.." אמרתי וגלגלתי עיניים
"את מפספסת המון חומר, חבריך שלך ימשיכו ואת תישארי מאחור." אמרה
"איזה חברים בידיוק?" שאלתי במרירות
"עידן." אמרה
"עידן? ממתי עידן לומד בבית הספר שלי?" שאלתי
"הוא תלמיד חדש,לפני שבוע בערך הצטרף לכיתה שלך." אמרה בחיוך
"טוב אז אולי אני בכל זאת אלך לבית הספר.." אמרתי וחייכתי
"כל הכבוד." אמרה ונישקה לי את המצח
"תזכרי מחר בשמונה ורבע את בבית הספר!" אמרה ויצאה מהחדר
"וואי כבר חצות, כדי שאלך לישון.." מלמלתי לעצמי
והלכתי לישון.

~יום למחרת~

פקחתי את עיני הסתכלתי על השעון.
"טוב יש לי חצי שעה להתארגן." אמרתי לעצמי , התלבשתי , לקחתי את תיק בית הספר וירדתי למטה לאכול.
"יש לך חביתה על השולחן אני יוצאת." אמרה אמי ויצאה מהבית
"ביי!" צעקתי לה והתחלתי לאכול, לאחר כמה דקות סיימתי לאכול והנחתי את הצלחת בכיור.
ראיתי את אלכס אוכל מהקערה.
"אז אמא כבר האכילה אותך?" אמרתי בחיוך וליטפתי אותו
"וואי כבר חמישה לשמונה.." מלמלתי לעצמי
הסתכלתי על החגורה של אלכס זרוקה על הספה
"אוי..אני כבר לא אספיק להוציא אותך היום, אני אפצה אותך בטיול כפול בצהרים." אמרתי ולטיפתי אותו ויצאתי מהר החוצה לבית הספר..
כשניכנסתי הכל נראה לי קצת מוזר, כולם הסתכלו עליי ותקעו בי מבטים במסדרון..זה דיי הלחיץ אותי.
ראיתי קבוצה של בנות סביב איזה ילד אחד, בשניה שהן קלטו אותי הן דפקו לי מבט רצחני והלכו, הילד ההוא היה סביב עידן, הוא חייך אליי וסימן לי לבוא.
"מה לעזאזל הלך כאן?" שאלתי והצבעתי על הבנות שהיו מסביבו
"לא יודע, סתם כמה בנות שדבוקות אליי מהרגע הראשון שדרכתי בתוך בית הספר הזה." אמר וגיחך
צחקקתי
"אז למה הן כל כך עצבניות עליי ? הן תוקעות לי פרצופים מוזרים.." אמרתי
"אין לי מושג, בטח זה סתם." אמר
"התברר לי בעצם שאתה בכיתה שלי, רוצה שנלך לשם ביחד?" שאלתי בחיוך
"למה לא?" ענה
הלכנו ביחד, ופתאום נתקעתי באיזה ילד..
"אחי תזהר.." אמר עידן והושיט לי יד, נעזרתי בו בכדי לקום.
זה היה דניאל, תקעתי בו פרצוף עצבני והתעלמתי ממנו..
"מצטער.." אמר ובחן את עידן
"טוב אתה מוכן לפנות לנו את הדרך?" שאלתי במרירות
הוא תקע בי מבט כמה שניות ואז הלך..ואנחנו היינו בדרכנו לכיתה
"הכל טוב? ראיתי שיש בינכם משהו כזה מוזר ו.."
"הכל בסדר!" אמרתי בעצבנות ונכנסתי לכיתה