האהבה השנאה והבגידה

פרק 4: ראיתי את דן ודורין צחוקים ונהנים אני ויעל באנו אליהם ואמרנו שלום דן הסתכל עלי מוזר פרצוף כזה של את לא עסוקה
אני ויעל חזרנו לשולחן ויעל אמרה לי תיראי איך דן לא מפסיק להסתכל עליך אמרתי לה שאין מצב והסתכלתי ליראות אם זה נכון ובאמת הוא הסתכל עלי עשיתי לו חיוך קטן וחמוד והוא החזיר לי בחיוך ממש קטן
אני ויעל דיברנו וצחקנו והיא שאלה אותי אם אני מרגישה כלפי דן משהו אז סיפרתי לה את מה שהרגשתי היום את הדקירה הקטנה הזאת בלב ואמרתי לה שאני לא יודעת מה והיא אמרה לי שאני מתחילה להתאהב בו אמרתי לא שאין מצב והיא באה להגיד לי משהו ופתאום דן ודורין שאלו אותנו אם אפשק להצטרף אז אני ויעל אמרנו בכיף בהתחלה הייתה שתיקה ארוכה עד שיעל אמרה נו דן איך זה לעבור לחולון אז הוא אמר שזה קצת מוזר כי אני רגיל לאשדוד לחברים שלי לשכונה שלי אבל אני התרגל יעל שאלה אותו אם היה לו חברה לפני שהוא עבר לפה אז דן ענה שכן הייתה אבל נפרדנו וזה סיפור ארוך אבל דורין התעקשה שהוא יספר וענתה לו יש לנו זמן אל תדאג אני רציתי שהוא יספר אפילו אמרתי בלב לדורין תודה ראיתי שדן התבייש לספר והיה נבוך לספר אז אמרתי לו שהוא לא חייב לספר לנו אם הוא לא רוצה אז הוא לא סיפר סימנו לשתות ולאכול וכולם התחילו ללכת בגלל שדורין יותר קרובה ליעל היא הלכה איתה ואני ודן הלכנו באותו דרך בהתחלה היה שקט ואז הוא שאל אותי למה לא יצאתי איתו ושיקרתי לו שאני עסוקה בהתחלה לא ידעתי אם לספר לו אבל סיפרתי לו שדורין שמע והיא אמרה לי שהיא מחבבת אותך אז הסכמתי שלא לצאת איתך אבל היה נראה כאילו נורא נהנתההוא אמר שכן ובלי לשים לב כבר הגענו לבית שלי והוא אמר שהוא בשימחה היה יוצא איתי והוא אמר שבטוח איתך לא הייתי נהנה אלה הייתי מאושר ואני פשוט הייתי בשוק ובעיקר הסמקתי והוא שאל אותי אם אני עונה לטלפון בלילה אז באמרתי תלוי מי זה ואם זה אני? אז אני עונה
טוב לילה טוב לילה טוב לך ואני מקווה שתעני נכנסתי לבית עליתי לחדר והטלפון שלי צילצל ראיתי מי זה וזה היה…….