מלאך אפל-32

ג'ורדן שכב בזרועותייה,מדמם.
"זה הסוף שלי,אנדי.."אמר,כשהיא מביטה בפניו,ודמעות זולגות מעינייה.."ותרי עליי."
"לא!"קראה בנחישות.."לא אוותר עלייך."
כשהלב שלו,לאט לאט מאט את פעימותיו ונכנע.כשגופו,נאנבק מאבק אחרון בכדיי לשרוד.למרות,שאין לו סיכוי.
"עשיתי את זה למענך.."אמר,בנשימה כבדה,קצובה…"מכרתי את נישמתי,למענך.."
"אני יודעת,"אמרה,מסרבת לתת לו לגווע ולמות.
"מותי בלתי נמנע,אנדי..אהובתי."אמר,נכנע לגורלו.
כשהיא מניחה את כף ידה על הפצע המדמם בליבו.מנסה לעצור לו את הדימום.
כשלפתע אור חזק צץ מתוך הפצע המדמם שלו והציף את כול כולו באור יקרות.הדימום הפסיק.
ליבו של ג'ורדן הלם בקצב נורמלי וחזק.הוא הביט באנדי במבט מיוסר של לב שבור.כאב עז היכה בו.
"ג'ורדן!" קרא אנדי,כששמה לב שהוא מחלים מפצעו.כשהפצע,עמוק בתוך הלב שלו רק הולך ומעמיק.כאב לו כל כך על מה שעשה לה.על הצער והכאב שגרם לה.
כשמאוחר יותר.עמד ג'ורדן על המרפסת..מעכל,או מנסה לעכל את כל מה שקרה.
חושב,לעיתים,לקפוץ מהמרפסת.
"היי,"נישמע קולה של אנדי,שעמדה מאחוריו.."אתה בסדר?"
"אנדי.."הסתובב אלייה.מתקרב אלייה.הכאב שחש בתוכו,היה עצום.הוא כל כך כעס על עצמו.
"אני עדיין לא קולטת שאתה כאן."אמרה.
"גם אני לא."אמר בקול עדין,כשבתוכו,הוא נאנק מכאב.נאבק בעצמו.
"נשק אותי.."אמרה בפניו,מביטה עמוק אל תוך עיניו,כשהוא מת לנשק אותה..מלטף את פנייה.
"מיצטער.."נאנח,"אני..אני לא יכול.אני פשוט לא מסוגל."
"מדוע?"שאלה אותו..
"אנדי..אני אוהב אותך.ליבי מחסיר פעימה בכל פעם שאת כל כך כל כך קרובה אליי,אבל..זה כואב."אמר.."זה כל כך כואב,אנדי."
אנדי הביטה בו במבט עצוב,כשברגע לאחר מיכן,הוא עטף אותה בזרועותיו,בחיבוק אוהב.
"פגעתי בך,כל כך הרבה פעמים.אין לך מושג מה אני מרגיש כשאת כל כך קרובה אליי.אני פשוט,נאכל מבפנים.זה כמו פצע שאינו מפסיק לדמם,אף פעם.באותו רגע שהייתי קרוב להרוג אותך,משהו..עצר בעדי.כוח,חזק.הכח הזה,אנדי..היה אהבה.האהבה שלי אלייך."
"ג'ורדן.."אמרה בפניו.."אני אעשה הכל בכדיי לעזור לך."
"אנדי,שנינו עברנו תקופה איומה.עדיף שלא נתראה כמה ימים."אמר,נאנח..בהחלטה של רגע.
ג'ורדן חיבק אותה חזק.ליבו הלם.הוא נשם בחוזקה..שבור.
כשלאחר מיכן,החזיר אותה ג'ורדן אל חדרה במעונות.
"אז..זהו זה."אמרה עצובה,כשהוא נוגע בסנטרה עם אצבעו,מביט אל תוך עיניה.
"אל תיבכי.."אמר,כשהוא בעצמו כמעט בוכה.
"אל תלך.."ביקשה ממנו.
"אני רוצה להיות קצת לבד.."נאנח.
"ג'ורדן.."ניסתה למנוע ממנו ללכת מפניה.
"אני אחזור.אני מבטיח לך.זה רק לכמה ימים."אמר לה בקול עדין ומלא רגש.
כשלאחר מיכן,נעלם והותיר אותה למחשבותייה.כששניהם,אינם יודעים היכן עומדים יחסיהם כרגע
.הם עברו משבר לא קל.
מאוחר יותר,בלילה הוא לא היה מסוגל להרדם.מחשבותיו הטרידו אותו.
ג'ורדן עמד על המרפסת,משקיף אל העיר.אוחז בידו כוס של ויסקי,שבור מכאב.מבלי שהרגיש בכך,זלגו לו דמעות מהעיניים.כן.כאב עז הציף את נשמתו.
"..אנדי.."הוא נאנח,מוצף כאב ורגשות אשמה.כועס על עצמו.הצמאון שלו לדם והרס,הרחיק אותו ממנה.כעת עליו,לעשות מעשה מרחיק לכת בכדיי להוכיח שוב את אהבתו הניצחית כלפייה.כן,יהיה עליו לעשות משהו דרסטי בכדי להיות איתה שוב.