הכול לטובה פרק 1- סיפור חדש!!!
שמעתי צפצופים מהמכונות "הכול לטובה " אמא אמרה לי .
הסתכלתי עליה הרופאים נכנסו ,אחד מהם הוציא אותי מהחדר ,בכיתי ,צרחתי על הרופאים שבדיוק סגרו את הדלת.
"תם, מה קרה" שחר הידיד שלי שאל אותי.
"אני לא יודעת דיברתי איתה ואז שמעתי המכונות….היה… צפצופים ו…. הרופאים נכנסו ולקחו אותי משם" אמרתי אבא חיבק אותי בכיתי עליו "אל תבכי" אבא אמר הוא השתעל "אני…" הוא אמר "אני הולך להכין קפה" הוא אמר אבל ידעתי,
שזה לא המצב הוא לא יכול להתמודד אם כל זה הוא הלך ,לבכות.
שחר חיבק אותי הוא היחיד שהיה איתי בכל התקופה הזו הוא היה שם בשבילי הוא חיזק אותי .
"הכול יהיה בסדר" שחר אמר וחיבק אותי ,רציתי להאמין בזה בכל מעודי אבל…. קשה להאמין.
אבא חזר עם כוס קפה הוא הביא בקבוק שתייה וקולה. הרופאים יצאו האחרון שביניהם יצא התקדם לעברנו.
"הכול בסדר" נכון, אבא שאל.
"אני מציעה שתשבו" הרופא אמר . אבא ישב.
"מותה נקבע בשעה ארבע אפס אפס" הרופא אמר את מה שלא רציתי להאמין .
הדמעות שלי ושל אבא ירדו.
"אבל כשניסו להחיות אותו דרך לוחות החשמל היא כל הזמן מלמלה מכתבים בחדר כלשהו.." הרופא אמר .
"אני מציע שתחפשו" הוא אמר " אני משתתף בצערכם" הוא אמר והלך לא יכולתי לדבר מתי? איפה? כל זה קרה חשבתי שהיא תהיה איתנו לנצח אבל ,טעיתי אני ואבא התחבקנו חיבקתי אותו חזק הוא מה שנישאר לי בעולם הזה.
כשהתנתקנו שחר לא היה שם .
הגענו הביתה כל אחד לחדר שלו .
יום למחרת הייתה הלוויה שלה , בכיתי הרבה שחר היה איתי .
בשבעה הרבה קרובים היו בבית ,דודים של אמא ,האחים שלה כולם היו בבית.
כשנגמר השבעה כולם הלכו למזלי.
לא יכולתי לסבול את זה, עם כל הכבוד לאהבה שלי אליהם רציתי להיות, לבד בשקט שלי.
"אבא.. בוא נחפש את אממ מכתבים" אמרתי לו הוא הסתכל עלי בעיניים אדומות מרוב בכי.
""אוקיי בואי.." הוא אמר ונעמד.
"אני אחפש למעלה בחדרים אתה כאן" אמרתי עליתי למעלה חיפשתי חדר חדר הפכתי את הכול.
אבא עלה למעלה." מצאת משהו" הוא שאל אותי " לא" אמרתי נכנסנו לחדר האחרון שלא חיפשנו ,החדר שלהם.
התחלנו לחפש בארון ברצפה , מתחת למיטה בשידות.
"אני לא מוצאת" אמרתי .
"חפשי שוב" אבא אמר.
חיפשתי בשידה הרגשתי משהו זז, זו הייתה מגירה עם תחתית "מצאתי" צעקתי .
לא ידעתי אם לשמוח או להיות עצובה?
אף פעם אי אפשר לדעת מה צופן לו העתיד.
תגובות (0)