חייה של נערה מקסיקנית פרק 8

"מה?!?!?" שאלתי בעודי נדהמת
"אמא ואבא שלי מתו בתאונת דרכים…" אמרה רונה והתחילה לבכות
"אוי רונה אני כל כך מצטערת" אמרתי וחיבקתי אותה חזק וניסיתי לנחם אותה.
"אין לך על מה להצטער אנה…" אמרה רונה בבכי
"אל תדאגי הכול היה בסדר" אמרתי והיא התחילה להשתגע
"את לא מבינה כלום אנה הכול לא היה בסדר,לך יש את אמא שלך ואריק ומה לי אין לי כלום אבדתי
הכול" רונה התחילה לצרוח.
כל הזמן שהכרתי אותה לא ידעתי שהיא מסוגלת לזה…. "רונה תירגעי הכול היה בסדר ,את תעברי
את זה.."
"לא אנה זה לא היה בסדר" היא אמרה ויצאה בריצה מדלת הבית.
רצתי אחריה ככל האפשר,ירד גשם זלפות והקשה עלי ללכת יותר נכון הפך את שמלתי הלבנה
לשקופה.
חזרתי לאחר חיפושים ארוכים ומעייפים והלכתי לחדרי.
שנכנסתי לחדרי פשטתי את שמלתי הלבנה שהפכה לשקופה בעקבות הגשם וחלצתי את נעלי העקב
ונכנסתי למקלחת,פתחתי את ברז המים החמים ששטפו את גופי החטוב וחיממו אותי מה הגשם
הקפוא ולאחר מכן חפפתי את שערי הארוך וסיבנתי את גופי.
לאחר שיצאתי מה המקלחת המחממת התלבשתי בגינס שחור וחולצת ארוכת שרוולים
לאחר מכן לבשתי את מגפיי ולבשתי את מעיל הפרווה השחור שלי.
לאחר שסיימתי להתארגן ירדתי במדרגת במהירות והלכתי לכיוון מתלה המטריות שלנו
לקחתי את המטריה השחורה שלי אם ציורי הגרפיטי של שמי ויצאתי לבחוץ למסע חיפושים
שני.
הסתובבתי בכל מקום אפשרי בקניון,בפארק אפילו נכנסתי לשטח בית ספר [בלי שיכריחו אותי]
והיא לא הייתה שם,לבסוף התייאשתי וחזרתי לפארק,התיישבתי שמה על הספסל הישן והמתקלף
וחשבתי על מקומות אפשריים שהיא הייתה יכולה להיות.
לבסוף עלה לי רעיון איפה הייתה יכולה להיות רונה,רצתי לאגם בקצה בפארק "וונטון"
ומצאתי אותה יושבת על אבן שהייתה מסביב לאגם ובכתה,באתי אלייה וחיבקתי אותה חזק ככל האפשר.
"אל תדאגי רונה היה בסדר" אמרתי לה והיא החזירה לי חיוך עצוב ואמרה "את בטוחה אנה?"
"כן אני בטוחה,עכשיו הולכים הביתה כי חטפתי שפעת…"
רונה צחקה והלכה אחרי לכביש הראשי.
שם עצרנו מונית ואמרתי לו "לסדרת המלכים 12 בבקשה" הוא חייך ואמר "בסדר זה היה 10$"
"בסדר" אמרתי והגשתי לו את הסכום המדויק.
הנסיעה הייתה שקטה אבל הייתי יכולה להרגיש את העצב באוויר.
כאשר הגענו אמרתי לו "תודה ולילה טוב.." והוא חייך ונסע לו.
נכנסו הביתה כאשר אריק וסלינה [אמא שלי] ישבו בסלון מודאגים,כאשר ראו אותנו הם רצו
אלינו ואריק אמרה "איפה הייתם דאגנו לכם מאוד" רונה השפילה מבט ואני אמרתי
"אריק… אח שלך נהרג בתאונת דרכים ורונה הייתה עצובה וברחה והלכתי לחפש אותה ורק עכשיו מצאתי אותה.
הבחני בדמעה שבעיניו "מה?? ,אח שלי מ..ת?" גמגם אריק
"כן ומחר ההלוויה שלהם" אמרה רונה,אמא שלי הבחינה בעצב של רונה ושל אריק ושלחה אותנו לישון.
רונה ישנה איתי בחדרי,הבאתי לה פיג'מה ורדרדה וגרביי צמר.
לאחר מכן נכנסו שנינו למיטה הזוגית הענקית שלי וישנו עד שעת הבוקר…
בבוקר אמא ואריק העירו אותנו מה השינה שלנו ואמרו לנו להתארגן להלוויה.
אני התקלחת ולאחר מכן רונה,הבאתי לה שמלה שחורה צמודה אם שרשרת פנינים לבנים ונעלי עקב ואני לבשתי שמלה שחורה שצמודה מלמעלה ולמטה מעט משוחררת ולבסוף אולסטר שחור.
סידרתי לרונה את השיער בצורה מכובדת ואני אספתי את השיער לקוקו גבוהה .
לאחר מכן שמנו עיפרון שור ואודם אדום עדין.
ירדנו למטה וראינו את אימי ואריק לבושים בלבוש שחור כמונו.
יצאנו להלוויה שנערכה להוריה של רונה וכל הדרך ראיתי אותה בוכה.
כאשר הגענו הלכנו לטקס ההשכבה שלהם וכל הזמן רונה בכתה וחיבקתי אותה חזק,ראיתי גם את אריק בוכה אבל מחה את הדמעות כאשר הסתכלתי אליו.
לאחר הטקס כל אחד מה המשפחה הניח ורד אדום או לבן על קברם.
רונה ואני הלכנו ביחד והנחנו 4 ורדים 2 מכל צבע והיא אמרה "אמא,אבא אני אוהבת אתכם ומקווה שניפגש בקרוב" והתחילה לבכות,עזרתי לה לגשת למכונית כאשר אריק ואימי עצרו אותנו,
הם אמרו "רונה יש לנו בשורות משמחות….החלטנו לאמץ אותך"…..