סבא, אתה עדיין כאן?

סבא שלי, הסבא הכי יקר לי, הבן אדם שמשלים אותי, הוא לא חלק ממני, הוא אני, הוא האיש שנמצא איתי בלב, בבית חולים. הוא היה בקומה, אמא שלי וסבתא הלכו להיות איתו, הן התקשרו אליי ואמרו לי לדבר איתו, הן שמו את הטלפון על האוזן שלו. בכיתי. אמרתי לו ודמעות כולי: "סבא, אני אוהבת אותך. בבקשה תקום, אל תלך לי.. לא עכשיו.. אני צריכה אותך"כשסבא שלי נפטר קרו דברים מוזרים.. הוא נפטר בחודש אב, סמוך לתשעה באב וסמוך לט״ו באב, הוא נפטר בגלל שנאת חינם וקנאה של ילדיו הזכרים.
מאז היום הראשון של ההלוויה שלו, הסתובב דבור בחצר, ולכל מקום שאני הלכתי הדבור היה שם.. כמה ימים לאחר מכן, בלילה, שכבתי במיטה ודיברתי עם סבא שלי, אמרתי לו שאני אוהבת אותו וכמה שניות אחרי התחלתי לשמוע צפצופים כואבים באוזניים.
קמתי.
השתגעתי.
הדלקתי את האור, והמנורה התנפצה לרסיסים.
רעדתי מפחד.
חזרתי לדבר איתו, ושמעתי שוב צלילים..
אמא אמרה לי שבאותו לילה היא חלמה עליו, ושהוא דיבר איתה בחלום.
האם הוא ניסה לתקשר איתי?
האם הוא הצליח להכנס לחלום של אמי אך לא למציאות שלי?
דברים מוזרים קורים כאן..
לילה עבר, ועוד לילה..
נכנסתי להתקלח, דיברתי איתו, שוב.
אמרתי לו שאם הוא כאן שייתן לי סימן.
המנורה נכבתה.
יצאתי, ושמעתי צעדים, אך לא היה אף אחד מאחורי והבית ריק מאיש.
פחדתי.
שוב..
ניסיתי להירדם בפחד, הצלחתי משום מה.
חלמתי חלום מוזר.
אני הולכת במסדרון לבן, נכנסתי לחדר לבן, ועל אחד מהקירות היה את המספר : 6553.
סתם חלום מוזר, אין ממה להתרגש.
קמתי.
והמספר המשונה הזה הופיע על הממיר בחדר שלי.
זה לא יכול להיות ערוץ או שעה.
הדלקתי את הטלויזיה, ועל המסך הופיעו דמויות משונות ומקוטעות של גבר ואישה. לא זיהיתי.
דיברתי עם מקובל, הוא אמר לי שסבא שלי ניסה לתקשר איתי דברים חפצים חומריים, המספרים האלו הם מופיעים בשם הפרטי שלו והשם משפחה. בדקתי. זה נכון..
הוא הוסיף ואמר שהדברים האלו נדירים וקורים רק לאנשים מיוחדים שהקשר שלהם עם המת חזק ביותר, ושום דבר לא יכול להפרידם.
לא השלמתי עם המוות שלו.
בשבילי הוא קיים.
תמיד יהיה קיים.
לכל מקום שאני הולכת הוא איתי, אני שומרת עליו והוא עליי.
סבא,
האם ניסית לדבר איתי?
זוהי סגירת מעגל, נכון?
אני אוהבת אותך סבא, אני רוצה לראות אותך.
אני רוצה לראות שאתה מחייך.
צוחק.
שמח.
ומאושר..
מקווה שתהפוך אותי לאחת כמוך יום מן הימים..
אני אוהבת אותך.