ארמונה של העלמה

האיש הניף את חרבו והסתכל על האישה עם השמלה הבלויה שעמדה מולו והוא אמר לה: "בעוד רגע קט אני עומד להרוג אותך!" האישה נפנפה במניפת צבעי הקשת שלה בזמן שאנשי הממלכה ניגנו בנבל . "את יודעת לרקוד?" שאל האיש וזרק את החרב. "כן" אמרה האישה והאיש רקד עם האישה עד שליצן החצר נכנס עם אקורדיון ושליח המלך חיצרץ בחצוצרה ואמר:"הקשיבו הקשיבו! המלך רוצה לדבר עם העלמה זאטה וציווה להרוג את האיש שרקד איתה." "איזו בשורה מלכותית ומיוחדת, אך לא אסכים להיפרד מהעלמה שהתאהבתי בה לפני רגע!" אמר האיש. "אני מצטער מאוד איש יקר, אבל זה מה שהמלך אמר" אמר השליח, האיש הסתכל עליו במבט זועם ואמר: "טוב, תהרגו אותי אבל קודם כל אני אנשק לאהובתי" "בשום פנים ואופן לא" אמר השליח ולקח את העלמה שנראתה כמו אישה עד למלך. המלך ישב על כיסא המלכות שלו עם הריפוד האדום, ובהה בשרביט שלו שצבעו היה זהב נוצץ. השליח אמר: "אדוני המלך, הבאתי לך את העלמה זאטה, כפי שביקשת." העלמה זאטה הסתכלה על המלך בעיניים התכולות והיפות שלה וניפנפה במניפה הצבעונית. "כן אדוני המלך, מה רצית?" שאלה העלמה. "רוצה להיות מלכה ולשבת על כיסא מלכות?" שאל המלך. "כן" אמרה העלמה בקול שקט. עברו חמש שנים והעלמה זאטה הפכה להיות מלכה ולאיש נשבר הלב והוא שכב בחדרו, ואז הוא הביט מבעד לחלון והסתכל בעצב, על ארמון הזהב, על הדגלים המתנופפים ברוח ועל שער הארמון.