ערס זה לא רק מילה- פרק חמש עשרה

״אריאלי בואי יהיה כיף!״ מוראל ישב במיטתי, זורק את הכדור הקטן למעלה הלוך ושוב,
״אני לא טיפוס של מסיבות,״ אמרתי בעודי נכנסת לעוד קישור במחשב,
״אני לא יעזוב אותך, אני יהיה איתך כול שניה, מה אכפת לך?״ הוא שאל מחויך,
״אני לא אוהבת את כול המוזיקה.״ מצאתי תירוץ מספק,
״אוי בחייך אני נראה לך דפוק?״ הוא שאל וחייכתי,
״אל תסבני אותי!״ הוא סובב את הכיסא שלי לכיוונו מחייך ומנשק אותי נשיקה קטנה שמשאירה טעם של עוד.
״אני אבוא.״ אמרתי מכורה למגע שפתיו ורוצה להרגיש עוד מהם,
״נהדר, אז עכשיו אפשר להמשיך,״ הוא אמר והתכופף לכיווני.

״תרדי אני למטה,״ מוראל אמר לי בטלפון בשעה שמונה וחצי בערב,
״תיכנס אני רק עכשיו התחלתי להתארגן.״ אמרתי לו את האמת.
נרדמתי לפני שלוש שעות וביקשתי מאמא שלי שתעיר אותי, היא שכחה, והתעוררתי עכשיו מצלצול הפאלפון של מוראל,
״אבל אמרנו..״ הוא התחיל להגיד וקטעתי אותו,
״מוראל פשוט תיכנס.״ אמרתי וניתקתי,
בחרתי בשמלה ירוקה שפעם נוי השאילה לי ושכחתי להחזיר לה, ומגפיים נמוכות ושחורות,
מוראל דפק על הדלת ופתחתי לו,
״מה קורה?״ שאל, בוחן את גופי,
״מוראל תעיף את העיניים שלך מהגוף שלי.״ אמרתי לו בתקיפות והוא חייך חיוך ממזרי,
״אני אוהב את סגנון הלבוש שלך,״ מוראל אמר וחייך אלי, מתקדם לכיווני.
פיזרתי את שיערי, שניחוח וניל התפשט ממנו וסירקתי אותו מתירה את הקשרים מהשינה של קודם לכן.
״סוף סוף,״ אמר מוראל שיצאנו מביתי ונעלנו את הדלת,
״אני חושבת שכדאי שתשתוק קצת.״ אמרתי לו וחייכתי, הוא החזיק את ידי שנחה לצד גופי, עוטף אותה בחום,
״על מה אתה חושב?״ שאלתי לאחר מספר דקות של הליכה שקטה,
״עלייך.״ הוא אמר וחייך, חייכתי גם אני ונישקתי לצוארו, משם והלך, ההליכה עברה שקטה.

מנקודת המבט של מוראל:

״אחי תביא לי וודקה חלשה,״ אמרתי לברמן, מתיישב ליד הבר ושומר על קשר עין תמידי עם אריאל שעמדה ודיברה עם חברה שלה,
״אין סגור האלוכוהול היום,״ אמר ונשען על הבר, הצבעתי על הבירה הכחולה וסימנתי לו שיעשה לי מיקס מלוכלך, הוא חייך והרים את הכוס באוויר, תופס מספר מבטים של נערות מסוקרנות,
הסתכלתי לכיוון שבו אריאל עמדה, והיא לא הייתה שם, הרמתי את הכוס מדלפק הבר והתקדמתי לכיוון חברתה שעמדה עדין באותו מקום,
״מה קורה?״ חייכתי אליה, היא הייתה ילדה מהשכבה שלי,
״היא בשירותים,״ היא אמרה והתקדמה לרחבת הריקודים,
התקדמתי לכיוון השירותים בוחן כול פינה ופינה מפחד כי קרה משהו לאריאל,
נכנסתי לשירותי הבנות בלי התמהמהות יתר,
״אריאל,״ קראתי לחלל הריק,
״אריאל,״ הרמתי את קולי בסמכותיות, אין קול ואין עונה,
יצאתי מהשירותים, הולך במהירות בוחן כול פינה במועדון הנוער בו היינו, מחפש אחר אריאל שלי, ולא מוצא אותה,
רצתי לכיוון רחבת הדיי- גיי הלא אכותי בכלל שהביאו למסיבה, ועליתי אליו לעמדה,
״אחי אני צריך להודיע משהו ברמקול.״ אמרתי לו במבט רציני, הוא הסתכל עליי ואז על כול ילדים הרוקדים והפסיק את המוזיקה, הוא הביא לי את הרמקול וסימן לי לדבר לנוער שמחכה בקוצר לשירים,
״חברה שלי נעלמה,״ פתחתי בוחן את כול הנערים והנערות שעמדו שם,
״שיער חום וחלק, שמלה ירוקה, תעזרו לי לחפש אותה.״ אמרתי בטון מיואש,
שירדתי מהעמדה מספר גברים הצטרפו אלי לחיפושים, סרקנו כול פינה במועדון ולא היה זכר להיותה של אריאל שם.