גן עדן כמו שהיה

כשאתה איתי ואני איתך,
ובעצם אנחנו ביחד,
זה מרגיש קצת כמו גן עדן ואני מוכנה להישבע שאין מאושרת ממני בעולם,
כשאתה הולך ואני נשארת,
ובעצם אנחנו נפרדים,
קשה לי,
עצוב לי,
כואב לי,
מפחיד לי,
וזה מרגיש קצת כמו גיהנום.
קשה לי, כי אתה רחוק,
עצוב לי, כי אתה לא קרוב,
כואב לי, כי אתה לא איתי,
מפחיד לי, כי אולי זו רק אני שמרגישה את חסרונך.
אז אני לא בדיוק טובה במילים כשזה נוגע אלייך,
אבל אני מקווה שזו לא רק אני וזה גם אתה, כי בחיי שכואב לי ואני רוצה אותך כאן איתי, אני רוצה גן עדן כמו שהיה.
אז אני כאן, בבקשה אל תשכח.