מסלול של אהבה – פרק 3
כשנכנסתי לבית היה נראה שעבר סופת טורנדו. דפים זרוקים מכל עבר , ספרים פתוחים לרווחה , וכלי מטבח פזורים ברצפה . מה קרה כאן ? סקרתי את המקום ולא יכולתי להוריד את עיני . המטבח שהתפרס מולי היה המבולגן ביותר וידעתי שכאן יתקיים הקטטה או מה שלא יהיה. סגרתי את דלת הכניסה באיטיות והנחתי את תיק בית הספר מול הכיסא הפנוי שמצאתי לנכון . התהלכתי ברחבי הבית וחיפשתי את אימי .
"אימא?" עליתי במדרגות אל החדרים שהיו מסודרים יחסית למצב למטה . מתבוננת ומחפשת סימן חיים."אימא?" קראתי שוב. תחושה לא נעימה עברה בגופי והרגשתי דחף לצאת מכאן ולברוח. אימי תמיד בבית כשאני חוזרת מבית הספר, ולכן לא הבנתי איפה היא. " מתוקה ?" שמעתי קול מחדר ההורים . הלכתי לכיוון החדר וראיתי אותה.
את אימי בוכה ומתייפחת.
"מה קרה?" התקדמתי אליה במהירות , מושיטה את ידי אל פניה , מנגבת לה את הדמעות. למשך מספר שניות היא לא ענתה , נתתי לה להוציא את כל כאבה ותהיתי מתי בפעם האחרונה ראיתי אותה בוכה.
" טיילור" ענתה , מייבבת .
" מה קרה לטיילור?" שאלתי וממשיכה לנגב את דמעותיה שלא פסקו.
" הוא …הלך " אמרה מנסה להחזיק את דמעותיה שלא יזלגו.
"מה זאת אומרת ?" שאלתי , וחשה את ליבי יוצא מהמקום
"הוא יתעצבן , וזרק דברים עליי ועל אבא שלך .. ועכשיו אביך יצא לחפש אותו. הוא פשוט הלך" קולה נשבר ודמעות שטפו את פניה. ניסיתי להרגיע , להגיד לה שהוא יחזור וכי אין מה לדאוג. אך רק ליטפתי את שערה ולא הוצאתי הגה.
"למה הוא ברח? " שאלתי, מנסה להיזהר משאלותיי
" הוא… התעצבן על זה שהיעלנו את הנושא של תחרות הרכיבה שתתקיים בעוד חודש .. והוא פשוט התחיל לדאוג. ואמר שהוא לא יצליח ושחייו ייגמרו אם זה אכן יקרה. ולא יזכה לזכות גם הפעם. אני פשוט לא יודעת מה לעשות .." וקול הבכי התגבר וכך גם אני הרגשתי אכזבה ודאגה כלפי אחי הגדול שבדרך כלל לא מרבה להתנהג כך. רק במקרים חריגים.
הייתה בינינו שתיקה שרק מחשבתיי תפסו את מקומם ולא הוצאתי הגה. הבחנתי כי אימי נרגעה טיפה ורק אפה האדום ועיניה האדומות לא השתנו. קיוויתי למצוא את טיילור ולדבר איתו. לנסות להבין מה בדיוק קרה , ולשכנעו להשתתף ולא לוותר כי אני במקומו הייתי ממשיכה להתאמן גם אם הייתי נופלת. כי הזדמנות כזאת בחיים לא תקבל פעם שנייה, ועליו לדעת שצריך להעריך ושיש כאלה שלא יהיה להם סיכוי אפילו להשתתף. כמוני , חשבתי והרגשתי את ליבי נסדק.
" אנחנו בבית" שמעתי את אבי מלמטה שקטע את מחשבותיי וכך גם את של אימי . שנינו ירדנו באיטיות , וראיתי את טיילור עומד ליד אבי , מזעיף פנים ושערו סתור. בגדיו מלוכלכים בבוץ ורטובים.
אימי חיבקה אותו ולמשך מספר שניות לא הרפתה . לא היה לה אכפת עד כמה מסריח בנה, היא רק רצתה לגעת בו. אבי התקדם אליי ותפח על שכמי
"תודה שטיפלת באימא. היה לה קשה כל העניין הזה" לחש באוזני והתקדם אל המטבח לסדר את הבלגן. עמדתי קפואה , מחליפה מבטים בין טיילור לבין אימי.
" אני הולך להתקלח" אמר במהירות לפני שאימו תתחיל לשאול שאלות שלא יהיה לו חשק לענות.
הוא עלה במדרגות ואפילו לא הציץ לעברינו.
"תלכי לדבר איתו , אולי לך הוא יקשיב" אמרה לי אימי וצועדת גם היא לכיוון המטבח. נשארתי לבדי ועליתי במהירות במדרגות להשיג את טיילור לפני שייכנס למקלחת. נכנסתי לחדרו והוא היה שם ליד ארונו בוחר את בגדיו .
"אני עסוק" אמר מבלי להביט בי . מוציא מכנס ג'נס כהה .
"אני לא באתי להפריע רק לדבר" ונכנסתי לחדרו מבלי רשותו והתיישבתי במיטתו שהדיפה ריח של מצעים חדשים.
"אני לא מעוניין. ואין על מה לדבר . לא קרה כלום" מכניס את ידו פעם נוספת ומוציא תחתונים נקיים.
" בבקשה טיילור, אני אחותך . תמיד הגנת עליי שהייתי קטנה ותמיד סיפרתי לך את כל הסודות ואת מה שהיה על ליבי , תן גם לי לעשות אותו דבר. אני לטובתך בלבד."
" את נשמעת כמו אימא" אך התעלמתי מדבריו
" בבקשה . מה קרה שם ? אתה יודע שאתה תצליח השנה . למה אתה דואג? אתה מתאמן כל הזמן. ורק היום בבוקר אני ושיין ראינו אותך. אתה מיוחד" אמרתי מדגישה את המילה האחרונה. טיילור טרק את דלת הארון ובידיו הבגדים שהוציא לפני רגע.
" את לא יודעת שום דבר" צעק עליי והתקדם לעברי. חשבתי שהוא עומד להחטיף לי אך הרגעתי את עצמי כי ידעתי כי טיילור לא מסוגל לעשות לי את זה.
" אני כל הזמן מתאמן ואף פעם לא מצליח . למה את חושבת שאצליח הפעם ? " כרגע הוא היה קרוב מידי מביט בי בעיניו שאת צבעו ירש מאימי.
" כי אתה טיילור " עניתי בפשטות של כמובן מאליו.
" אתה אחי, זה אצלך בדם. אתה יודע מה הייתי עושה בשביל להחליף אותך ? כל דבר. קיבלת מתנה. נשים לא יכולות לרכב ועל זה אני שונאת מכול . אני מקנאה בך. יש לך הזדמנות להתמודד עם משהו שאני אף פעם לא אחווה. ואתה פשוט תוותר?" הבטתי בו . מקווה ששכנעתי אותו על אף שאיני משכנעת טובה, זה מה שתמיד אמרה לי קתרין.
" את צודקת " לבסוף אמר והתיישב לצידי
" אני מצטער, לא התכוונתי לחולל מהומה כזאת ולזרוק חפצים שלא היו בשליטתי באותו רגע. את אחותי הקטנה ותמיד תהיי ואני יהיה חייב אותך לצידי בכל עת" הוא חיבק אותי חיבוק אימהי וגם אני אותו. שמחתי בשבילו , אך גם ידעתי שאני חייבת להשתתף בתחרות גם אם ירצו או לא . ושאני חייבת להתקשר לשיין מה התכנית שלנו ואיך אני הולכת להיכנס לשם. יצאתי מחדרו של אחי שזה עתה נכנס למקלחת , לקחתי את הפלאפון שהיה על שולחני וסימסתי לשיין : " מה התכנית ? איך אני נכנסת לתחרות ?"
תגובות (0)