ערס זה לא רק מילה- פרק אחד עשרה

עבר שבוע, שבוע עם הרבה הפתעות, עם הרבו כיף ובמיוחד, הרבה אהבה.
אני ומוראל הרבה ביחד, אנחנו לא מהזוגות הקיטשיים שכול היום אחד עם השני, אך אנחנו משתדלים להיות ביחד די הרבה.
מצד אחד אני מרגישה משהו מאוד חזק למוראל, בהנחה ראשונית, אני כן יכולה להגיד שזה אהבה, מצד שני, אני שואלת את עצמי מה יקרה עוד כמה זמן? מוראל באמת יוכל לחכות שני אהיה מוכנה לשכב איתו?
וכול פעם התשובה היא אותה תשובה, לא! מוראל רגיל למשהו מסויים, משהו שאני לא יכולה לספק לו, עדין לא.

״מה קורה?״ מוראל שאל אותי בשעות הבוקר המוקדמות של יום ראשון,
״מתארגנת,״ עניתי בעודי נועלת את נעליי הספורט שלי,
״לעבור אצלך?״ הוא שאל,
״כן.״ חייכתי ואמרתי לו,
״ביי יפיופה,״ הוא אמר ושמעתי את החיוך בקולו.
אספתי את השיער לקוקו גבוה ומרושל, והשפרצתי על עצמי מעט בושם.
״בוקר,״ צעקתי לחלל המטבח, מצפה לשמוע את אימי עונה לי חזרה, אך לא היא לא ענתה.
התקדמתי למטבח מיישרת את התיק על כתפיי, ישוב על יד השולחן נשען על הכיסא וראשו מסובב מעט, לידור ישב שםאימי עמדה ליד השיש מסתכלת עליו במעט פחד.
הוא הסתובב וקלט אותי בעיניו,
״מה אתה עושה כאן?״ שאלתי אותו, ונשארתי עומדת באותו המקום, הוא הסתכל עלי במבט חודר ובוחן ולא ענה,
״לידור מה אתה עושה אצלי בבית?״ שאלתי שוב מרימה את קולי במקצת,
״אמא שלך הכניסה אותי,״ הוא אמר בקול גבוה והתחיל מצחק בקול,
הסתכלתי על אמא שלי ואמא שלי הסתכלה עלי ושתינו באותה המחשבה, לידור היה שיכור.

״אמא תעזרי לי מהצד השני,״ אמרתי לאמא שהובלנו את לידור למקלחת,
״אני צריכה ללכת לעבודה,״ היא אמרה מתנשפת במקצת שהנחנו אותו באמבטיה,
״לכי מי אטפל בו,״ אמרתי מביטה בה, שומעת שלידור ממלמל חלש מהמקלחת, היא חייכה וחיבקה אותי,
״יום טוב!״ היא אמרה שהיא יצאה,
שמעתי את הדלת נסגרת והפעלתי את הדוש,
״אריאל אני אוהב אותך,״ הוא מלמל וחייך אלי, הוא השתעל מספר פעמים ואחר כך הקיא.
״מה הולך כאן?״ הסתובבתי לאחור ולהפתעתי ראיתי את מוראל מוריד את התיק ומתקדם לכיווננו,
״מי זה חבר שלך?״ שאל לידור וחייך שוב,
״אריאל מי זה?״ מוראל שאל אותי בחשד,
״ידיד ישן, מוראל תעזור לו הוא התחרפן.״ אמרתי וניגבתי את ידי,
״כמה זמן הוא כבר ככה?״ מוראל שאל והשפיל את שרווליו,
״במקלחת?״ שאלתי והוא הנהן
״עשר דקות,״ אמרתי וסידרתי את בגדיי,
״אריאל הידיד שלך על פטריות הזיה.״ הוא אמר והייתי בשוק.