תודה אתר מדהים, תודה בנות מדהימות ♥ (פריקה)

ברגע זה תיארת אותי, אני מתחילה לפחד

זה בסדר, גם אני מפחדת מעצמי >:

לגבי הכישרון אני חולקת עלייך.
אני קוראת את הסיפורים שלך, הרעיונות שלך מדהימים ויש לך כישרון.
חצי מזה גם קצת מתאר אותי, אבל מה שטוב באתר ובווירטואליות זה שאף אחד לא ישפוט אותך לפי מראה :)

גיל ההתבגרות לא עושה לי טוב…
ואני לא מתכוונת לחצ'קונים המעצבנים האלה מכל ההורמונים -,-
ולא אני לא. אני בטוחה שאת מדהימה 3>
אוהבת בחזרה 3>

תודה רבה שנהב 3>
גם את כותבת מדהים! הלוואי עליי כתיבה כמו שלך >:

שנייה לא שמתי לב למה שרשמת בנוגע לכישרון .-.
בא לי לזרוק עלייך דב גריזלי לא קואלה, בלי שום קשר לזה שאני מתה על הסיפורים שלך (הוו מתנאל ורוני שלי) ושלא נתחיל לדבר על אנה ופיטר, את בן עשרת הכותבים הכי טובים באתר כרגע.

חחחח מתנאל בגד ברוני פעמיים, הוא ההכי פחות אהוב עליי מכולם.
ואת אליאור ואלירז אני אוהבת כמו את אוסף הפוסטרים שלי #_#
חחחחחח ולא דב גריזלי, רוב הסיכויים שאני אמות ._.

אוף שנהב שקט גם עלייך אני אזרוק דב קואלה 3>

חחחחחח מה אלירז המסכן עשה לך?

חחחח לא קראת את הסיפור 'על הטוב והרע'?
אז זה הסיפור על אלירז ונועם, תקראי תקציר בפרופיל שלי D:
ואליאור כזה חמוווד! הוא בנתיים האהוב עליי 3>

חחחחח שנהב את בכלל מבולבלת
מתנאל & רוני – מתנאל ורוני
על הטוב והרע – אלירז ונועם
אסון – אביגיל ואלאור
"יום אחד תחשבי שננצח…" – אליאור ודניאל
"רבות הדרכים לאהוב אותך" – אליאנה ועוד מישהו D:

אסון – עזבי, אל תקראי, הוא מוקפא
"רבות הדרכים לאהוב אותך" – אני מנסה להכניס עלילה לסיפור -,-

חחח היי היי היי שני הסיפורים האחרונים שלי הם לא מדברים על ערסייים
גיא הוא לא ערס >:
וכן, אני צריכה להתחיל לגוון #_#

חחחחח דילן #_#
פעם היה לי בלוג וכתבתי סיפור עם השם הזה.
אבל זו הייתה תקופה חשוכה בחיים שלי -מפנה מבט בצורה דרמטית-
(כשאני אומרת תקופה חשוכה אני מתכוונת לכתיבה נוראית ._.)

לולו: הו דילן, אהבה שלי 3> כמה אני אוהבת אותך! (:
שיואוווווו אמרתי לו שאני אוהבבתת אותוווו
-החשכת מסך-

וזו השעה שלי להחשיך מסך וללכת לישון…
טם טם טם.

רוצה לדעת משהו כןן כמעט כל הדברים שרשמת יש אצלי וגם קול מעצבן.
ממה שאמרת חוץ מנקודות חן והחוכמה הכל יש לי אבל זה לא אומר שאני פחות מאחרים בכך שאת שונה את מיוחדת והבנים כנראה דפוקים(חלקם,כמעט כולם חח) טוב סטיתי מהנושא מה שאת צריכה לדעת הוא שיש לך חברים שאפשר לסמוך עליהם וזה בערך הכל

תראי, אני הייתי בטוחה שיש לי מלא נקודות חן (יש לי אחת על הלחי, אני לא בגורה על האם זה יפה או מוזר) עד שניסיתי להוכיח את זה לחברה שלי, והיא ניצחה אותי. הרעיון הוא, שאם לא הייתי סופרת ממש, הייתי בטוחה שלי יש יותר נקודות חן ממנה.
הפואנטה בסיטואציה המוזרה הזו היא שאת תמיד תהיי מוטרדת יותר לגבי המראה שלך מאשר המראה של אחרים. פעם שאלתי את אותה החברה מתחרות נקודות החן אם לדעתה אני יפה, והיא אמרה שכן. וזה מוזר, כי אני לא הייתי כל כך בטוחה בזה כמו שהייתי בטוחה שהיא יפה. זה פשוט סוג של התנהגות אנושית – לבקר את עצמך יותר מכולם ועם זאת לבקר את עצמך פחות מכולם.
פלא שהחיים של פילוסופים החוקרים את נפש האדם כל כך מסובכים?

בנוגע לכישרון, אני לא בטוחה אם יצא לי לקרוא סיפור שלך או שלך יצא לקרוא סיפור שלי, אבל הרבה פעמים אני רוצה למחוק את כל מה שכתבתי מרוב שזה גרוע. כאילו המילים נשארות פשוט מילים ולא בונות עולם אחר, משהוא שהוא מעבר לגיבוב מקרי של אותיות. אולי אצל כל אחד זה ככה, כי כל אחד יודע שהמילים האלה הן גיבוב לא-מקרי של אותיות.

ובאשר לבנים, ובכן, אני די מתעלמת מהבנים בכיתה שלי וזה הדדי. אצלך לפחות יוצא לך להתחבר עם בנים ולא רק להזדעזע עמוקות מהקיר המוצק של הסירחון שמציף את הכיתה אחרי כל הפסקה.

הגבתי עכשיו תגובה נורא ארוכה על כמה שאנחנו דומות ועל הפרעות שיש לאנשים (כולל אותי) וזה נמחק אז…… לא.
אני פשוט אכתוב כנל.

אז הנה:
כנ"ל

מיס ריק