Dana
אולד פאשן - אופנה ישנה .

בלאד : השקרים של לוס – פרק 13

Dana 23/08/2014 1039 צפיות 5 תגובות
אולד פאשן - אופנה ישנה .

לפני שנכנסו לבר התחננתי בליבי שהברמן שמכיר אותי ויודע שאני בת החסות של בלאד לא נמצא שם , הוא יכול לפוצץ את כול הדבר . וכשנכנסנו הדבר הראשון שעשיתי זה להסתכל לכיוון הבר ולראות שהוא לא נמצא שם , ברמן אחר החליף אותו ואני בחיים לא ראיתי אותו ואני מקווה שהוא גם לא שמע או ראה אותי . בצד הזה של העיר מכירים אותי בתור הבת של בלאד וזה מה שאני הכי מפחדת ממנו , שמישהו יזהה אותי הערב .
"מי שמעוניין להזמין את האחים סקיילרין לשתות היום , יצטרך לעבור אותי." אמרתי והצבעתי על
רוי ועל ארינה , לוקח לרוי הרבה זמן בשביל לצאת מהמצב של היי , והמלחמה מתקרבת ומתקרבת ואנחנו מתקדמים עם האימונים . כמובן שאני לא חלק מרוב האימונים של שומרי הערפדים , מי שמגיח שם הוא רים ואני הרוב מסתובבת בין האנשים שלי , בין השקרים שלי .
"את לוקחת אותי לבר ואז אוסרת עלי לשתות , זה חתיכת עינוי סאנשיין , את יודעת." אמר רוי ונשען עלי , אני חייכתי את החיוך הכי גדול שלי והרחקתי אותו ממני . רומזת לו בעיניי שעדיף לו להתרחק משתיה הלילה כי אם הוא עומד להמרות את פי הוא יצא מהקבוצה שלי .
"תפסיק לשתות בכול יום ואולי אני יחשוב על להזמין אותך יותר לבר." הנחתי את כף ידי על כתפו
וטפחתי עליה , הולכת לכיוון הבר ומזמינה כוס של דאבל שוט של ג'ק דניאלס .
"כול מה שהיא מזמינה הלילה הוא על חשבוני." צץ לצידי שון , הוא הביט בי בעיניו החומות והגדולות והבלורית השחורה שלו רכנה לעברי . חייכתי חצי חיוך , אני לא מבינה למה הוא צריך לשלם על הטעויות של אלי , כמו שרים והבנות משלמות על הטעויות שלי ויש לי הרבה .
"חשבונך?" נשענתי עם הגב על הבר .
"כן , האגו של הבוס שלי מספיק גדול בשביל לבקש סליחה , להזמין אותך לבר?" הוא גיחך "אפילו לא בא בחשבון." צחקתי בקול והבטתי מצד העין על אלי שישב עם רים והבנות באחת הכורסות , כשבנות על משקאות מנסות להתחיל איתו מכול הצדדים אבל הוא דוחה אותן . גלגלתי את עיניי וחזרתי להביט בשון .
" כן , אלי הוא *מהאולד פאשן ." וצדקתי , הוא אחד ששם את העבודה שלו לפני הכול , ואני לא מאשימה אותו עם העבר המיסתורי שלו . אני יכולה להגיד להוא שאלי לא יודע דבר על ההורים שלו , כי בדיוק כמו שעזבתי לפני שלוש שנים כך הוא נשאר . אם הוא היה מגלה משהו על ההורים שלי , איזה רגש או ניצוץ היה מתגלה אך הוא קר כמו הקרח שלא עומד להישבר לעולם.
"לכול אחד יש שלדים בארון." לקח שון את המשקה שהוא הזמין וקרץ לי .
"אתה לא יודע עד כמה." מלמלתי כשהוא עזב , כול השומרים והציידים שלי התיישבו במקום אחד ולקחו אולי שליש מהמעודון . לא יכולתי להתיישב ולחגוג איתם , אני לא יודעת למה אבל כנראה בגלל הכבוד בין חברים . אני משקרת להם ולעצמי .
"סאנשיין גולדינג!" קול מוכר קרא בשמי , פערתי את עיניי לרווחה וכמעט נחנקתי מהג'ק דניאלס .
הסתכלתי לכיוון הכניסה לבר ולקחתי נשימה עמוקה , פאק .
"לטו , ג'ראררד , חברה היי," מלמלתי בגמגום "לאן נעלמתם?" הם מכירים אותי ,בבקשה רק שלא יפתחו את הפה .מזל שבלאד יודע שאני עובדת עם אלי , אז לפחות מהצד הזה אני לא ידפק אבל אם הם יצעקו את השם בלאד אני ידפק מכול הכיוונים .
"לאן אנחנו נעלמנו ? לאן את נעלמת?" חיבק אותי לטו , מה שנקרא חיבוק דוב שכמעט ולא הצלחתי לנשום . אחרי זה ג'ראררד חיבק אותי בעדינות בשביל לא לשבור את הגוף שלטו כמעט הצליח לשבור .
"עבודה אתם יודעים , יותר מידי ערפדים מנסים אותי בזמן האחרון." הזמנתי לימונדייק כמו שאני אוהבת והכנסתי קש לתוך הכוס , לוגמת מהכוס לגימות קטנות .
"את והעבודה שלך , בלאד יודע שאת כאן ?" נחרתי בבוז .
"אני לא חייבת לבלאד דין וחשבון איפה אני , בכול מקרה חברה ברור שבלאד יודע איפה אני , הוא עוקב אחרי לכול מקום." וזה נכון , לבלאד יש אנשים בכול מקום שעוקבים אחרי , גילתי את זה שנה שעברה ששמעתי אותו מדבר בפלאפון עם אחד העוקבים ואז הוא פשוט פלט הכול .
"הוא אוהב אותך סאנשיין , את הבת שמעולם לא הייתה לו." והכי מצחיק , שאני גם אוהבת אותו כמו אבא . האבא האמיתי שלי גירש אותי מהממלכה שלי .
" לפעמים הוא לוחץ יותר מידי , בכול מקרה בואו נפסיק לדבר על בלאד ותזמינו לשתות אתם הורסים כאן את האווירה."
"אנחנו הורסים את האווירה? תגידי את זה לשומר הערפדים המפחיד הזה שלא מפסיק להסתכל עלי , מה עשיתי לו כבר?" מי לא מפסיק להסתכל עליו ?
"ג'ראררד אתה דפוק ? זה שומר הערפדים אלי גרין , הבן של רוזלין ורקס גרין . תגידי סאנשיין קורה בניכם משהו שאני צריך לדעת עליו ? אני קורא עליו הרבה אנרגיות שליליות , הקנאה מתגברת בכול רגע ורגע." השתנקתי מהלגימות של הלימונדייק וניסיתי שלא לצחוק בקול רם , במה אלי גרין יכול כבר לקנא ? שאני לא משלמת על המשקאות שלי ? כג'ראררד התעצבן עליו והתחיל ללכת לכיוונו הבטתי אל עבר אלי והוא הביט לכיווננו במבט מפחיד שרציתי לברוח מכאן , רק מלהביט בעיניו הירוקות ולהיכנס לתוך נשמתו זה דבר מפחיד .
"ג'ראררד , תעשה אחורה פנה ותחזור לכאן." הצבעתי על הכיסא שהיה לצידי , ג'ראררד שהיה כבר בחצי הדרך לאלי לשאול אותו מה הבעיה שלו נעצר והתחיל לריב איתי בכול הבר ברעש . התעצבנתי וירדתי מהכיסא שלי , מתקדמת לעברו בצעדים שקטים ואיטיים בשביל שהוא יקלוט מה שאני מנסה להסביר לו.
לא לעצבן אותי .
"אחורה," סובבתי את האצבע שלי "פנה." והצבעתי לכיוון לטו והחבורה שלהם שלא בדיוק התחברתי אליהם אבל ידעתי מי הם והם ידעו מה אני .
ג'ראררד נתן מבט אחרון לאלי והלך לכיוון הכיסא , הפלאפון שלי צלצל וקבלתי הודעה מ"הוא".
'אנחנו צריכים לדבר.'


תגובות (5)

מושלםם את לא מבינה כמה חיכתי לפרק
תמשיכי דחוףףףףף

23/08/2014 19:17

וואו פרק מעולה, מחכה להמשך!! :)

23/08/2014 20:29

אומיגדדד מושלםםם תמשיכיייי מידדד°°

23/08/2014 20:39

תמשיכייי

23/08/2014 20:51

פשווט מושלםםםם
תמשיכייייייייי

23/08/2014 23:07
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך