מר פופולארי ואני פרק 16

"וואו ממש כמו מסיבת הפיג'מות שאף פעם לא הייתה לי!" צעקתי בציניות לאבא שלי כשהסתכלתי מעבר לכתפו על רוי ומאיה צוחקים ביחד. "קדימה נטלי כולה כמה שעות" הוא אמר ואני החזרתי את מבטי אליו. "אוקיי. אבל אם הוונבי ג'ינג'ית הזאת תמשיך לעלות לי את העצבים אני לא אחראית למעשיי." החמצתי פנים כמו ילדה קטנה והרגשה מוזרה נתקעה לי בחזה. די להיות פתטית. אמרתי לעצמי והסתובבתי לכיוון המטבח. כנראה הפרעתי להם באמצע שיחה מפלילה למה השתיקה ששררה בחדר כאשר נכנסתי יכלה להעיר את המתים. הסתכלתי על טומי ושתי הגברים האחרים שניסו להסתכל לכל כיוון חוץ משלי. "על מה דיברת?" שאלתי ונשענתי על האי שבאמצע המטבח כשעל פניי הבעה חשדנית. "כלום. על דברים שקרו במטוס.." טומי אמר ונגס בתפוח השלם שהיה בידו. "אוקיי" הסתכלתי עליהם לשנייה נוספת ופתחתי את המקרר. "אז טומי..מה היה בין רוי למאיה?" שאלתי אותו מחפשת משהו טעים במקרר. כשהשתיקה המשיכה סגרתי את המקרר והסתכלתי עליו. "עד כדי כך?" שאלתי אותו מחייכת. "אני לא בטוח אם רוי היה רוצה.." הוא החל לומר אך אני קטעתי אותו. "ברגעים כאלה לא אכפת לי מה רוי היה רוצה." חייכתי אליו וכשהרגשתי את קולי גווע התקרבתי אליו וישבתי על הדלפק מולו מחכה לשמוע את הסיפר. "רוי ומאיה היו החברים הכי טובים כשהיו בני 10. ולאט לאט הם נהפכו לזוג. מאיה הייתה אהבת הנעורים של רוי והראשונה שלו. כשהוא היה צריך לעזוב הוא לא ידע שלא יצליח להתאהב באף אחת אחרת..אז הוא פשוט..סיפק את הרעב המיני שלו.." טומי אמר ואני נשארתי עם החיוך על פניי מרגישה לחות בעיניי. "אז מזל שלא שכבתי איתו אה?" שאלתי צוחקת מסתכלת על שתי הבחורים הנוספים שהשפילו את ראשם. "אני מצטער נטלי.." טומי קם ממקומו והתקרב אליי. "זה בסדר טומי. רק תשתדלו לוודא פעם הבאה אני לא בסביבה כשאתם מרכלים מאחוריי הגב שלי." יצאתי מהמטבח ותפסתי תפוח מסלסלת התפוחים שעמדה במרכז האי. יצאתי מהמטבח וישבתי בסלון. לוקחת ביסים גדולים ומהירים מהתפוח בתקווה שאם הפה שלי יהיה מלא הדמעות לא יוכלו לצאת. אבל זה לא הצליח..מצאתי את עצמי יושבת לבד על הספה כשתפוח נגוס בידי ועיניי לא מפסיקות להזיל דמעות גדולות. הדלת האחורית נפתחה והצחוק של רוי ומאיה נשמע. לקחתי לעצמי כמה שניות להרגע והתפוח שנפל מידי כשקמתי מהספה התגלגל לו למתחת השולחן. התקדמתי אל החלון שהשקיף אל היער ופתחתי אותו. הלחות חזרה לעיניי והקשתה על הראייה שלי. ירדתי במדרגות והתקדמתי אל היער. בהתחלה הליכה שהלכה וגברה וגברה ואז ריצה מהירה. נעצרתי כמה מטרים בתוך היער והתנשמתי קלות. נשענתי על אחד העצים והרגשתי חופשייה לבכות. למה נתת לעצמך להתאהב בו? מטומטמת,מטומטמת,מטומטמת! שימשת כבידור..לא יותר מזה. פתאום הכל התבהר..העקשנות שלו,הפגנות החיבה מול חברים שלו שידעו מה קורה כל הזמן הזה,הניסיונות להשאיר אותי קרובה אליו כדי שלא אברח..הוא אפילו הביא את אבא שלי! "בן זונה!" צעקתי ובעטתי באחד העצים. החלתי להרביץ לו בידי ושטפי דם הופיעו על האצבעות שלי.. "נטלי!" אבא צעק ואני התפרקתי שוב אל הרצפה. "הוא לא אוהב אותי אבא! טומי סיפר לי..הוא אוהב את מאיה! הוא תמיד יאהב אותה.." אבא אסף אותי אליו וליטף את ראשי בזמן שבכיתי. "די די..אני אוכל להגן עלייך יותר טוב מכל הזרים האלה.." הוא אמר לי והתיישב איתי על האדמה. "זוכר שאמרת לי כשהחלתי לעבוד שאתה רוצה שנהיה צמד?" שאלתי אותו נזכרת בעבר והוא צחק. "איך אפשר לשכוח? המחשבה הזאת תמיד בראשי" נשארנו ככה חצי שעה. נזכרנו בכל מיני דברים מפעם והיה נחמד לתת לראש שלי מנוחה קצת מרוי. התחיל כבר להחשיך והוא עזר לי לקום. "לא יכולת לחשוב על אבא שלך ולשים נעליים לפני שיצאת? מה התכוונת לעשות פה בכלל?" הוא שאל אותי ואני הסתכלתי סביבי. "שלא תדע." מלמלתי והוא עזב את הנושא. הוא הרים אותי על ידיו וחזרנו אל תוך הבית. רוי התיישב בספה וביקשתי מאבא שייקח אותי ישר למעלה. "הו לא לא אתה משאיר אותה פה" רוי קרא ותפס בידי כשאבא הוריד אותי מידיו. "יש לך בעיה נפשית שאני לא יודע עליה?!" הוא תפס בשתי ידיו את כתפיי וצעק מול פניי. כולם היו בשקט ומאיה הסתכלה על שנינו במבט מבוהל. גיחוך מזלזל יצא מגרוני ובלי לחשוב פעמיים אמרתי לו,"זדיין." באתי לעלות למעלה אך הוא משך אותי בחזרה אל מול פניו. "את בודקת אותי יותר מדי נטלי. ואני לא יודע כמה אני אוכל להמשיך בזה. את לא יכולה לברוח ככה כל פעם שקשה לך!" הוא צעק הפעם ממש חזק והוריד בראש עמד להתפוצץ. פניו נהיו אדומים ואבא הניח את ידו על כתפו. "תירגע בחור. זאת עדיין הבת שלי" רוי עצם את עיניו ועזב אותי. "את ממש יודעת איך להבהיל אנשים אה? אני מנסה להגן עלייך אם עוד לא הבנת את זה! ואיך אני אעשה את זה אם את בורחת לך ליער בלי שאך אחד ידע?!" הוא שאל והניח את ידיו על מותניו. "אבא שלי ידע. וזה מספיק לי מאשר כל החברים שלך פה." אמרתי לו והסתכלתי סביבי. כן,עכשיו כולם כבר שנאו אותי. אבל את האמת? עברתי מזמן את השלב שאכפת לי מזה. "את כפוית טובה.." הוא אמר מגחך וחזר להתיישב בספה. "אולי אתה צודק..אבל זה עדיף מלהיות המטומטמת העיוורת שחבת שאני ואולי באמת הייתי כזאת! אבל לא עוד.." אמרתי לו והוא לא הסתכל עליי. "מצטערת טומי..אני לא מלשנית אבל נשבר לי הזין מהחבר שלך ובת זוגתו." המשכתי להסתכל על שניהם ומאיה סובבה את מבטה אליי. "אז תגידי לי,איך רוי במיטה? או ש..את צריכה תזכורת? לא כי אם כן החדר שלי פנוי לחלוטין! אני מקווה שזה לא מפריע לך שהוא רצה לעשות אותי שם.." כולם הסתכלו עליי בהלם. החלתי לצחוק כשרוי קם מהספה והתקדם אליי. "את האמת..התכוונתי לעשות אותך בחדר שלי. ובמקלחת שלי. אולי גם במטבח. הספה נראתה לי הזדמנות ממש טובה! אבל עם גוף כמו שלך לא משנה לי ממש המקום.." הסתכלתי עליו המומה ומזווית העין ראיתי את אבא שלי עם פרצוף אדום לא יודעת אם מבושה או כעס. מהמרת שמשתיהם. "בן זונה!" צעקתי ונתתי לו סטירה שהעיפה את הראש שלו לצד. משפשף את הלחי שלו ומחזיר את מבטו אליי הוא גיחך. "אתה לא הולך להתאהב בי. אתה אוהב אותה. וזה חבל כי אני כבר מאוהבת בך מעל הראש. אבל עברתי דברים קשים אז אין סיבה שזה יהווה לי מכשול גדול מדי." אמרתי לו התקדמתי אליו צעד נוסף. "אתה זר בשבילי מעכשיו. מצידי תנשק אותה,תחבק אותה,גאד תזיין אותה אפילו! הדבר היחידי שאנחנו ביחד פה זה העסק המסריח הזה. וזה יגמר הלילה." עליתי למעלה במהירות ונכנסתי אל המקלחת. חבשתי את הפצעים והתלבשתי במכנס ג'ינס משופשף וגופייה לבנה. פתחתי את דלת חדרי והחלתי לרדת במדרגות. "איפה כולם?" שאלתי את אחד הבחורים שישב בסלון. "בחדר האימונים." הוא מלמל עסוק במחשב שלו ואני התקדמתי אל הדלת העצומה של חדר האימונים שהייתה מאחוריי המדרגות. "וואו" אמרתי כשראיתי את כולם מתאמנים. כל אחד התאמץ יותר מהשני וליד הקיר ראיתי את רוי ומאיה מתאמנים ביחד,רוי החזיק את השק ומאיה חבטה בו. "זונה." מלמלתי והתקדמתי בחיוך קטן אל אבא שלי. חציתי את הרחבה הענקית שהייתה פנוי ונעמדתי מולו "מוכנה להתאמן?" הוא שאל אותי ואני הסתכלתי סביבי. "בזה?" שאלתי אותו והוא צחק. "בזה." הוא הוציא ארבעה פגיונות ארוכים,שתיים בכל יד,וחייך אליי כאילו הביא לי את המתנה הכי טובה בעולם. "אומיגאד!" צווחתי כמו ילדה בת 6 וכולם נעצרו והסתכלו עליי. "מה קרה? אף פעם לא ראיתם בחורה מאושרת?" שאלתי אותם ותפסתי בשתי פגיונות מתקדמת אל הרחבה הריקה. "שנשוויץ?" אבא שאל ואני צחקתי מהנהנת להסכמה. הוא התחיל בצעד הראשון ואני נצמדתי אל הקיר. "לא בכושר אה?" הוא שאל אותי מחייך ועל מבטי כולם היו חיוכים. "לא רציתי להעמיס עלייך.." אמרתי לו ודחפתי אותו אחורה. תפסתי תנופה וקפצתי באוויר כשהידיים שלי מוכנות להתקיל אותו. וכך הן עשו. אך אחרי שעה של אימון אבא התעייף והחליט ללכת להתקלח. אבל מרוב כל האדרנלין החלטתי להמשיך להתאמן לבד. בדיוק כשבאתי לזרוק את אחד הפגיונים אל עבר הקיר רוי נעמד מולי שנייה לפני שהפגיון נזרק לי מהיד. "אתה מבקש שאני אוריד לך את הראש?!" צעקתי לו מתנשפת והתקדמתי אל הפגיון שננעץ מעל ראשו,במזל. "האימון נגמר. לכי תאכלי משהו" הוא אמר בקרירות שאף פעם לא ראיתי אצלו. "אני לא רעבה" אמרתי והוצאתי את הפגיון מהקיר. "חשבתי שתשמח לתת לי לגווע ברעב. ועוד אחרי הסצנה הנוראית שעשיתי לך מקודם" הוא זרק לי בקבוק מים ואמר,"לגווע ברעב הייתה אחת האפשרויות" צחקתי מהבדיחה החולנית שלו ושתיתי מהבקבוק. הוא החל ללכת לכיוון הדלת כשנעצר. "אה לא לצחוק?" שאלתי אותו וצחקתי שוב. הנחתי את הבקבוק על הרצפה וזרקתי את שתי הפגיונים באוויר. כשמבטי עדיין עליהם וידיי מוכנות לתפוס אותם רוי הגיע במהירות ותפס אותם לפניי. הוא תקע אותם על הקיר בשתי צידי ראשי ונצמד אליי. "זה מצחיק אותך?" הסתכלתי עליו המומה ולא ידעתי מה לומר. "אתה לא מכירה את כל הסיפור נטלי. אז אל תכתבי סוף משלך. כן,אני אוהב את מאיה. וכן,לקח לי זמן להתאהב במישהי אחרת וכן שכבתי עם בנות רק בשביל לספר את הצרכים המיניים שלי! אבל מה עוד את יודעת חוץ מזה?" הוא שאל אותי לוחש את המשפט האחרון ומוריד את ידיו מהפגיונות וליטף את גופי עד שהניח אותן לצידי גופו. "כולם כבר אכלו. תכיני משהו לך ולאבא שלך" הוא אמר בקשיחות והלך מהמקום. "בן..זונה.." מלמלתי המומה ונאנחתי בתדהמה.