השריפה (פרק1)

סטיב משך אותי מהמיטה לכיוון הדלת. "מה קרה?" לחשתי בעייפות והוא אמר לי "אין לי זמן להסביר, אני אסביר לך בדרך". רציתי לשאול 'בדרך לאן?' אבל ראיתי שהוא רץ בשביל לקחת את המפתחות לאופנוע. זרקתי על הפיג'מה שלי קרדיגן ושמתי נעלי ספורט, הבנתי שהעניין רציני. הטלוויזיה הייתה פתוחה על ערוץ החדשות, ולא הספקתי לקרוא מה כתוב בה מפני שסטיב תפס בידי בחוזקה וגרר אותי אל עבר האופנוע שלו. " אתה מכאיב לי!" צעקתי עליו כשהעור שהוא החזיק בו הלבין והוא עצר לי את זרימת הדם. "א..אני מצטער" הוא לחש, הדביק לי נשיקה רכה על השפתיים והניח אותי על האופנוע שלו בעדינות, "כרגע אני לא מבין כלום". סטיב נסע במהירות גבוהה מהמותר ושיערו שמגיע עד אמצע העורף הצליף לי בפנים. "בבקשה אל תגידי לי לחזור", הוא צרח כנגד הרוח, בדיוק מתי שרציתי להגיד לו שיוריד אותי מהאופנוע, "זה חשוב לי". חנינו ליד מועדון "הסוכרייה". "מה לעזאזל..?" לחשתי והוא קפץ מהאופנוע, נתן לי יד במהירות ופתח לי את הדלת.
*-*תקראו את הרציתי להוסיף*-*