~7~

המשכתי לרוץ עד שהגעתי לפארק ציבורי.
״נראה מוכר..״ מלמלתי לעצמי והסתכלתי סביב..
התיישבתי על ספסל והרמתי את הטלפון שלי מהכיס.
נכנסתי להודעות והתחלתי לקרוא הודעות ביני לבין נער בשם יונתן..
״רואים שהוא הרבה יותר נחמד מה דניאל הזה..״ לחשתי לעצמי בעצבנות,
החלטתי להתקשר ליונתן הזה.
זה העביר אותי לתא הקולי, הוא כנראה עסוק.
״אמילי!״ שמעתי את הקול של נאור
קמתי ונאור נעמד מולי.
״למה ברחת ככה?? את יודעת שאת באחריותי, מה עם היה קורה לך משהו?!״ שאלה במבט כועס
שתקתי
״מה הלך שם?״ שאל וניסה להרגיע את עצמו
״א..אני ראיתי שיחות ביני לבין דניאל, זה היה נראה כמו משהו שקרה לי בעבר.״ עניתי בלחץ
״זה טוב, טוב מאוד. את מתחילה להזכר בדברים.״ אמר
״אוקיי..״ אמרתי
ראיתי את דניאל מתקרב, נעצתי בו מבט עצבני ומאוכזב
״תקשיב יש מצב אתה לוקח אותה הביתה? אתה יודע איפה הבית שלנו ואני פשוט ממש חייב ללכת.״ שאל נאור
״טוב..״ ענה דניאל
״תודה, אני חייב לך.״ צעק אליו נאור תוך כדי ריצה
״שנלך?״ שאל אותי
פשוט התחלתי ללכת בלי להגיב.
הייתה שתיקה מביכה…
״אמילי?״ הוא עצר במקום
״כן?״ שאלתי ועמדתי מולו
״אני יודע שזה קצת מוזר והכל..״ אמר והסמיק
הוא שתק
״מה?״ שאלתי ובחנתי אותו
״לא משנה, שחכתי מה רציתי להגיד..״ אמר , בחנתי אותו..ראיתי שהוא בא לומר משהו, הוא לא סתם ״שכח״.
הגענו לבית בעל שני קומות עם עץ גדול מולו.
״הגענו.״ אמר
״אתה מוזמן להכנס, נראה לי.״ אמרתי במבוכה
״תודה.״ ענה , נכנסנו פנימה
עלינו למעלה.
״זה החדר שלך.״ אמר והראה לי חדר עם מלא בגדים וניירות על הרצפה.
״איזה מסודרת אני..״ אמרתי בציניות וגיחכתי
נזכרתי בשיחה שראיתי ביני לבינו..
״קודם, אני ראיתי שיחה ביני לבינך בראש שלי, אני צעקתי עליך על משהו וזה היה בחדר הזה..
וזה היה על פרידה שלי ניראה לי.״ אמרתי
הוא שתק והשפיל מבט
״על מה רבנו שככה צעקתי עלייך?״ שאלתי
הוא הסתכל עליי במבט מאוכזב ושתק, ראיתי שהוא נפגע.
התיישבתי לידו.
״פה אנחנו נהגנו לשחק כשהיינו קטנים, אנחנו מכירים כבר מגיל חמש.״ אמר וחייך חיוך מזויף.
״הכל בסדר?״ שאלתי היה לו מבט ממש פגוע ומאוכזב ממני.
הוא התעלם ממני והמשיך לדבר.
״אנחנו אף פעם לא רבנו…היה לך חבר, שבגד בך, תירץ לך שזאת ״בת דודה״ שלו, את החלטת להיות בעדו…והוא נפרד ממך.״ לחש בכעס
הראש שלי התחיל לכאוב ממש!

**פלאשבאק**

נאור התקרב אליי
נשברתי מולו.
הוא בא וחיבק אותי.
״למה כל כך קשה לי לקבל את זה שהחבר הראשון שלי בוגד בי..?״ שאלתי בעודי בוכה.

**סוף פלאשבאק**

״אמילי?? את רואה עוד זכרונות מהעבר? אמילי??״ שאל אותי דניאל בלחץ
״כל פעם כשאני רואה משהו מתחיל לכאוב לי הראש..אני ראיתי את עצמי בוכה, ונאור ניחם אותי.״ אמרתי וחייכתי
״א..אני..״ דניאל אתחיל להגיד הוא הסמיק ממבוכה והשפיל את פניו
״מה..?? זה מה שרצית לומר קודם?״ שאלתי