הודעה
אנא, אל תקראו את זה.
כבר לא הספיק לכם?
חיטטתם בפרטי הפרטים שבחיי, שאלתם שאלות בזמן שאני רק רציתי קצת שקט.
קראתם על החיים שלי כאילו הם אינציקלופדיה.
זה עיצבן אותי.
זה עיצבן אותי מאוד.
לא רציתי להראות לכם אבל התעקשתם ואני ממש לא רציתי לאכזב אותכם.
בזמן שגיליתם והתחלתם לשאול שאלות התחבאתי.
בזמן שקראתם כבר הייתי נבוכה, ביישנית. שבירה.
התגאתם בי ואמרתם שאני מוכשרת ביחס לגילי. אבל אני לא רציתי מחמאות. אני לא רציתי שמישהו יידע.
אתם אמרתם לי להמשיך עוד ועוד אבל אני לא יכולה יותר.
זאת הסיבה שאני עוזבת. שאלתם אותם למה, וזאת הסיבה.
אני מקווה שאף לא נתראה שוב.
סליחה… ולהתראות.
תגובות (3)
רגע, את עוזבת? (או שיצאתי מפגרת?) טוב גם ככה זה ממש יפה
(יצאתי מפגרת נכון?)
חחח ממש לא… אני מכורה לאתר הזה! אני מקווה שכל מי שקורא את הסיפור הקטנטן הזה יקרא גם את מה שכתבתי בקופסאת "רציתי להוסיף…"