ירח אדום פרק-23: ניו-יורק

הטיסה הארוכה השתלמה בהשלמת שעות השינה מאתמול בלילה, נחתנו בניו-יורק בשעות הבוקר המאוחרות. זה מה שקורה כשטסים עם השמש, הבאנו את המזוודות והתיקים ויצאנו לאוויר הקר של ארצות הברית. לא ידעתי כמה התגעגעתי לרעש עירוני, לא שהיה כל כך הרבה בעיירה הקטנה שלי. אבל כשביקרנו בעיר זה מה שהרגיע אותי, רחש המכוניות והצופרים, אנשים ברחובות מדברים בקול רם וכל אורות העיר.
"נהנת?" שאל אותי אוז ותפס בידי כשיצאנו מהשדה.
"מאד, אני לא יודעת למה אני מתגעגעת לזיהום האוויר של המכוניות אבל עכשיו אני מרגישה בבית." אמרתי ומתחתי את זרועותיי הצידה מקבלת את הקור המעודד של ניו-יורק, הוצאתי את הג'קט מהתיק שלי ולבשתי אותו כדי שלא אצטנן.
"אז הם בניו-יורק?" שאלה מלודי את דוריאן ששיחק עם חוט בין אצבעותיו.
"לא בדיוק, קצת מחוץ לניו-יורק בפרברים." אמר ושרק למונית לעצור.
"אין טעם להביא לכאן מכונית, פקקים יהרגו אותנו." אמר והנהג פתח את הדלת ותא המטען מעמיס חלק מהמזוודות בזמן שאיימי עצרה עוד מונית.
'האופנוע שלך כאן?' שאלתי את אוז כשהעמסנו את המזוודות לתוך תא המטען של אחת המוניות.
'כן, אני לא מוותר עליו בכזאת קלות.' אמר וחייך.
'תודה לאל!' אמרתי והוא צחק, אדי קור יצאו מנחיריו בגלל הקור.
"איפה ניפגש?" שאל אוז את איימי ומייק כשסוף סוף הצליחו לסגור את תא המטען.
"צא דרומית מהעיר ותעצור בבית הראשון, נמשיך ברגל משם." אמר דוריאן ונתן לנהגי המוניות את הכתובת המדויקת.
"מצויין, נחכה לכם שם." אמר ומשך אותי אחריו למצוא את האופנוע שלו, הוא הושיט לי את הקסדה וקולות המנוע נבלעו בצלילי העיר והרכבת התחתית.
'איך שהתגעגעתי הבייתה.' אמר והחל להתקדם בזהירות מסביב למכוניות שעמדו ברמזור אדום ביציאה מהשדה.
'לא ידעתי שגרת בניו-יורק.' אמרתי ונשענתי על גבו החם.
'לתקופה קצרה, אחרי שאבי מת ברחתי לכאן אבל לא הסתגלתי וחזרתי הבייתה.' אמר וטס קדימה כשהרמזור התחלף, חיזקתי את אחיזתי בו מפחדת שהמהירות תעיף אותי אחורה. למרות שהנוף שונה מההרים והיערות של גרמניה הייתי שבויה ביופיה של העיר, התפוח הגדול והמפורסם. גורדי השחקים והסנטרל פארק, הכל כאן בניו וכשיש רוח מרגישים בפרץ שלה בסימטאות הישרות.
'המקום הזה כל כך יפה, ההורים שלי אף פעם לא הביאו אותי לכאן. ביקרנו את הסבים שלי בשיקאגו פעם, אבל הייתי קטנה מידי כדי לזכור. היינו נוסעים לפעמים לעיר קטנה כדי לקנות בגדים חדשים ורהיטים לבית , אבל הרוב היה מקומי והעיר לא נראית ככה בכלל.' אמרתי סורקת את השטח הבנוי שנראה כמו ג'ונגל של בטון.
'אם את רוצה נעשה את ירח הדבש שלנו בעיר, אם לוקחים בחשבון שאנחנו נגור בעיר קטנה או ביער.' אמר ופנה חדות ליציאה הדרומית מהעיר.
'מה שתגיד, אין לנו עדיין תאריך או בכלל רעיונות.' אמרתי ונצמדתי אליו כשעלה על הכביש המהיר.