אמרת לי שאני "שמנה"
החיים קשיים אמא,
החיים אכזריים.
את יפה,
את יפה וחשובה אמא,
ואכפת לי אמא,
אכפת לי ממך וממה שאת אומרת.
ואם תפגעי, אני אפגע אמא,
ואם תעליבי,
זה יכאיב לי אמא,
החיים קשים, אמא
החיים קצת אכזריים,
ואמא, אני מאמינה
אני מאמינה שכל אשר את עושה הוא למטרה טובה,
אז את פוגעת ומכאיבה,
רק כדי שאהיה מוכנה לכל שאר העולם, נכון?
הרי לא יכול להיות שזה נובע משנאה.
אז את משאירה לי סימן כחול על הגוף לשבוע..
אבל זה למטרה טובה.
את רק מכינה אותי לעולמנו הגדול והאכזר.
אם אשרוד כאב מאמא, אוכל לשרוד כל כאב בעולם!
הרי אף אחד לא קרוב אליי כמו אמא,
אז את רק מחזקת אותי.
אבל אמא,
אני קצת מבולבלת,
פעם אחרונה שהשארת לי סימן…הוא לא נעלם.
אמרת לי שאני "שמנה",
וזה נתקע לי קצת בראש,
זה נתקע לי כבר כמה שנים.
ואמא, את כבר כמעט ולא פוגעת בי יותר,
אבל את יודעת,
מאז שהשארת לי את הסימן,
ההוא שלא נעלם,
מאז,
אני לקחתי את תפקידך בידיי,
ומאז…אני פוגעת בעצמי.
והלוואי,
בחיי שהלוואי,
הלוואי ולא היית מלמדת אותי לפגוע בעצמי,
הלוואי והיית אוהבת,
כי נראה לי,
אבל זה רק נראה לי,
שאולי אז הייתי יכולה להיות קצת יותר חזקה ממה שאני עכשיו.
ואת יודעת,
אם זר היה פוגע בי, הייתי רצה אלייך ובוכה.
אבל כשאת פוגעת,
לאן ארוץ אמא?
למי אבכה אמא?
אז אני לא אוהבת,
ולא נאהבת,
וכל אשר מעז רק להתקרב אני מרחיקה מיד,
כי לא אכפת לי אמא,
לא אכפת לי כבר להיות לבד,
לא אכפת לי להיות לא נאהבת,
לא אכפת לי מדבר,
אני רק רוצה קצת שקט,
שקט, אמא.
תגובות (16)
וואו. זה אמיתי?! אם כן אני המוקד שלך לפריקות בלילה.
כן זה אמיתי ואני מודה לך הצעתך אך אני לא טיפוס שאוהב לדבר על הרגשות שלו כל כך, מוקד הפריקות שלי הוא הכתיבה :)
אבל באמת תודה רבה לך !!
ואוו. אני די בטוחה שאני חצי בוכה פה. זה כול כך מרגש…. הכאב דרך הכתיבה, הכול כול כך ברור וחד, למרו שזה בא במי מנות קטנותשל הבנה. אהבתי את זה מאוד.
אני כול כך מצטערת אם זה באמת קרה, ואני מתארת לעצמי שתוכלי לפנות לאאוריקה שמעליי^ אם את צריכה עזרה (אני פשוט לא מציע את שלי כי אני ממש גרועה בלעזור)…
תמשיכי לכתוב!
ואל תעיזי לפגוע בעצמך!
<3
אליה\ן
תודה רבה לך !
שמחה שריגשתי אותך וזה מה שהעברתי לך דרך השיר כי לרוב נורא קשה לי לכתוב שירים שיצאו לי טוב.
ומודה לך על הדאגה והאכפתיות :)
וואו.
זה בול התיאור של החיים שלי!
צר לי לדעת שיש עוד אנשים שחווים את החוויות הנוראיות שלי.
גם לי.
את לא מבינה עד כמה זה דומה.
זה גם התיאור של החיים שלי….
יש לך כתיבה מדהימה, רק שתדעי…
עצוב לי לדעת שיש עוד אנשים אכזריים בעולם שפוגעים בילדים שלהם…מקווה שהכל יסתדר לכן, תודה רבה לך טייגר לילי :)
זה באמת מאוד עצוב…
תודה רבה, מקווה שהכל יסתדר גם לך ;)
דרך אגב, בת כמה את?
18
ואוו הכתיבה שלך מדהימה את כל כך ריגשת אותי עכשיו שאני על סף דמעות עצוב לי לדעת שילדים עוברים דברים כאלה אני מקווה בשבילך שהכל יסתדר
תודה רבה על המחמאות והדאגה, שמחה שאהבת !! :)
אני בוכה כאן!
זה ממש יפה ומקסים, ונורא שזה אמיתי…
וואו!
אני היחידה שמחזירה? כשזה מגיע למה אנשים חושבים עליי, אם כל הכבוד לאמא אני אגיד לה מה אני חושבת עלייה.
עצוב שזה החיים של הרבה.
הכתיבה מדהימה, המשיכי כך :)