פרק 9 : חלומות מתוקים

רגלי פוסעות באטיות על קו מים דק , על פני טפטופי מים שלאט לאט הן זורמות ומגיעות אל כל חלקי הגוף . אני מנסה לא ליפול , למעוד אל האגם הגדול שמתחתיי אחרת אמות ולא אזכה להגיע אל הדבר שאני רוצה . טיפות המים מהעננים השחורים ממשיכים ליפול וגופי חש צורך להתנגד אך אני לא מוותר , אני ממשיך לפסוע וידיי מושטות לפני מנסות לממש את הדרך כי איני רואה. הראייה שלי מטושטשת ומזג האוויר לצערי לא בעדי . אני מרגיש שעוד מעט אני אפול ולא אצליח להגיע לצד השני . אני מביט מתחתיי והאגם הגדול מנסה לקרוא לי בשמי אך אני מתעלם , אני אצליח . לפתע, אני רואה דמות מרחוק , דמות מטושטשת ולא ברורה . אני ממשיך לפסוע על אף שחשבתי לחזור אך הדמות שממולי סיקרנה אותי והייתי חייב להגיע אליה ולגלות מה הוא. ככל שהתקדמתי כך הרגשתי את לבי פועם בקצב מהיר יותר ורגליי פתאום התחילו לקבל מהירות משל עצמם . חשתי שאני רץ , טיפות המים שטפו את הזיעה שהצטברה וההרגשה הייתה נעימה יחסית . אך הסיטואציה נגמרה מהר מידי כשהדמות שלפני זה ראיתי מרחוק הייתה קרובה מתמיד . לא יכולתי להביט בפניו והאם לדעת אם הוא בן או בת , שיערו הבלונדיני הסתירו את פניו ולבושו היה מוזר מהרגיל . על בגדיו היו חרוטות אותיות של זיהיתי אך כן זיהיתי את השרשרת של ג'ני בידו . היא בהקה כה חזק שאף פעם לא זכיתי לראות אור כה עצום . והמלאך נראה שעוד מעט יפרוש את כנפיו ויעוף אליי. אך הוא נשאר במקומו . עמדתי נטוע במקומי , מביט בדמות שהפחידה אותי והתכוננתי לברוח אך רגלי נשארו נטועות במקום . לפתע , שמעתי קול , מישהו שקורא בשמי , קול חלש אך מספיק חזק כדי לשמוע אותו . ניסיתי להבין מה פשר הקול והבחנתי כי הוא מגיע מהשרשרת ומהדמות שמחזיקה אותה . אורה האדום בהק יותר חזק וכך גם הקול . נדמה היה שאני עומד להתעלף אך החזקתי את עצמי .
" מה אתה רוצה ?" שאלתי ,
" שום דבר " ענה לי הדמות המוזרה ועדיין הוא לא הביט בי . לא זיהיתי את קולו שהיה נשמע שכרגע קם משינה, קול חלש אך עבה . ראשו היה מורכן , מביט אל האגם הגדול שמתחתינו . לרגע חשבתי שהוא עלול להפיל אותי אליו , ולכן התרחקתי ממנו .
" קח , תיגע בשרשרת " אמר והושיט את ידו שבהקה מאורה האדום של השרשרת .
" תיגע בה" חזר שוב .
" אני לא מעוניין " סירבתי מהר . הרגשתי את חולצתי ספוגה במים וכך גם מכנסי , טיפות מים המשיכו לרדת ושטפו את האזור . הדמות גם היא נרטבה אך לא כמוהו .
" תיגע " חזר שוב .
" אני לא מוכן " עניתי והפעם בביטחון . קולי כרגע נשמע צרוד אך אם מזג האוויר היה נעים יותר הייתי בטוח צועק וחוזר לדרכי . אך כרגע לא ידעתי לאן לברוח , וגם אם כן הוא בטוח היה משיג אותי.
" אם לא תיגע עכשיו , חייך יהיו אפלים , לא תזכה לחיים ארוכים וכך גם תחייה חיים מרירים ."
" מי אתה ? מה יקרה אם אני אגע בשרשרת ? "
" אתה לא צריך לדעת מי אני , אני זה מי שאני . אם רק תיגע בשרשרת אני אעזוב אותך לנפשך ולא תזכה לראות אותי יותר ." כרגע הוא פסע לעברי , השרשרת עדיין מונחת בידו ואורה לא השתנה אך עדיין שמע שהיא קוראת בשמו , הוא מתקרב אך בפסיעות אטיות .
" תיגע " חזר .
אזרתי אומץ , רציתי שהסיוט ייגמר , שאחזור לחברי למקום שאליו אני שייך . בכלל לא יודע איך הגעתי לכאן , כל האזור שמסביבי לא מוכר ולא ידוע , לא מסתובבת כאן נפש אדם . ולרגע חשבתי שהגעתי אל העתיד אך הכול בדמיוני .
צעדתי לעברו , ליבי פעם בחוזקה וכך גם זיעה שטפה את פניי . באותו הזמן ניסיתי לא לאבד את שיווי המשקל וליפול לנורא מכול : האגם . שהיה נראה יותר תהום ללא סוף , וצבע המים השחור העניקו לו מראה מפחיד וקפוא .
כשהייתי קרוב מספיק לדמות , עדיין לא הצלחתי לראות את פניה ועל כן התבאסתי . הוא היה מאוד מסתורי. אך , הבחנתי בשרשרת שכרגע אורה זהר פי שניים מי שהיה מרחוק וקולה התגבר בקריאת שמי. הושטתי את ידיי לאט , לעבר השרשרת . אני חשבתי שברגע שאגע לא יהיה דרך חזרה , והדמות שמולי תיעלם ואולי לא . אך קיוויתי שייגמר . ידי עדיין לא נגעה , ואני היססתי , הבטתי בדמות שראשה היה מורכן וחיכתה שאגע. אבל לא יכולתי. משהו מנע ממני , אולי מהמראה המפחיד של הדמות ? או מהמקום הנוראי שאני נמצא בו ? לא היו לי תשובות לשאלות האלו . אך כל הזמן עברה בי המחשבה שאם אגע נגיעה קטנה ועדינה אחזור לחיי , לחיי המאושרים שאני רוצה. ולפתע בלי שהבחנתי ידי , בלי הודעה מוקדמת , בלי שליטתי , נגעה בשרשרת . לא האמנתי למה שעשיתי . הדמות ממולי הרימה את ראשה , השרשרת מכף ידו נעלמה . האגם מתחתי והטיפות שירדו מהעננים השחורים שהיו לפני רגע הופסקו ובמקומם הגיע גשם חזק אף יותר , האגם שמתחתיי נהפך לגדול יותר ועמוק שבישר על בשורות רעות . התכוננתי לברוח , אך הרגשתי תקוע , ניסיתי להשתחרר אך לא יכולתי . רגליי הודבקו ולא ידעתי איך . מתי הוא הספיק ?
הדמות עדיין נמצאת מולי . ראשו מורם טיפה , אך עדיין ביילתי אפשרי לראות את פניו . גשם חזק הכה בי , והרגשתי את גופי מתמוטט . ניסיתי לראות מקום יציאה , מקום שאוכל לברוח אליו אך הגשם הסתיר את הנוף .הרגשתי שאני עומד למות וניסתי להיחלץ אך ללא הצלחה .
" תעזור לי , בבקשה " קראתי אל עבר הדמות שעדיין עמדה והיה נראה שהוא מביט בי . " בבקשה" חזרתי. אך הדמות נראתה שהיא לא נושמת . שמזמן פרשה כנפיים ועפה לגן עדן, אם יש מקום כזה .
אך לפני שהרגשתי שאני נופל ומתעלף לפניו , הוא פינה את שערו מפניו , ניסיתי לראות מי הוא וכן הצלחתי. ראיתי , ראיתי אותה , היא הייתה כה יפה . יפהפייה אמיתית , שיערה הבלונדיני הביא לה מראה חינני ויפהפה , פניה העדינות ושפתון אדום על שפתיה הדגישו את תווי פניה , לבושה שלפני כן היה מוזר היה מדהים , שמלה ארוכה ואדומה שחשפו את רגליה הארוכות ושרשרת שלא זיהיתי אך יפה להפליא שהתאימה לבגדיה והוסיף מראה אלגנטי . רציתי לגעת בה , להריח ורק לחלום עליה כל לילה .
הבטתי בה ולא יכולתי להסיר את עיני ממנה . היא התקרבה אליי והרגשתי את ליבי יוצא ממקומו . היא הניחה את ידה על מצחי והרגשתי את חמימות אצבעותיה.
" נגעת בשרשרת , ולכן הענקת לי חיי נצח ויופי ועל כן אני מודה לך , מודה מקרב לב . אבל נראה לי שסופך יהיה מר משחשבת ." ובמילים האלה , במשפט הנוראי שאמר הכול , שהדגיש את טיפשותי הרבה על שהאמנתי לה . היא דחפה אותי בלי היסוס אל האגם הנורא שכה ניסיתי להינצל ממנו ובעודי נזרק ומתכונן להיסחף במים ולהתמודד עם הקור ,האישה היפהפייה הביטה בי וצעקה
" אם לא ידעת זאת אני ג'ני , תהנה בגן העדן "

" אימא " , "אימא " . ג'ון התעורר , כולו מזיע וגופו רטוב . מנסה לסדר את נשימותיו . הסדינים רטובים והרגיש את חום גופו . הוא נגע בזרועותיו וחש לחות כמו בחלום .
הוא קירב את כוסו אל שפתיו שהייתה מונחת לידו . ושתה באטיות כאילו לא שתה מעולם . הוא ניסה לזכור את החלום שהיה יותר נכון סיוט בשבילו וחש סחרחורת ובחילה .
הוא הסדיר שוב את נשימותיו ופנה אל החלון לשאוף אוויר . הלילה טרם נגמר והשעה עוד מאוחרת , הוא קיווה שחבריו לא שמעו אחרת היו צחוקים עליו .
לאחר פרק זמן שנרגע וחשב שיצליח לישון שנית . שב למיטתו , סגר את עיניו והפעם ראשו היה ריק מחלומות . כאילו הדקות שהיו לא קרו כלל והרגיש כי עליו לשכוח ולחשוב על היום החדש שעוד מעט יצוץ לו .