אוקי, מבחינת הכתיבה – רוב סיפורי הערסים מתחילים בהקדמה וכותבים דמויות.
כולם סטוציונרים בוגדים כי נפגעו ממישהי או שהם רוצים ליהנות מהחיים.
יש הרבה קללות. הרבה בגידות. אין כמעט תיאורים וזה נראה כמו שיר.
אבל יש סיפור שכתובים טוב והם גם מסווגים כערסים, לא אשמתנו.
מקווה שעזרתי? ואם לא, ליני תרחיב :)
רוב [כי יש כמה איכותיים] כתובים במשלב שפה רדוד, לא מפוסקים נכון, חסרי תיאורים ובעלי עלילה חרושה. אני חושבת שהרבה מיצאו את הקטע של הסיפור הזה של ההוא ערס מזיין וזורק והיא סבבה וישלה אח מגונן ששומר עליה ובלה בלה בלה כי באמת שהדבר הזה צפוי לגמרי או שאני מגדת עתידות מקצועית.
מבחינת הכתיבה, נורא. ואני מדברת במחמאות יתר כרגע.
אני מצטערת שאני מדברת ככה בכלליות, אבל ככה הסיפורים מוצגים.
כשמדובר בכותבות ילדותיות, הן גם לא מקבלות ביקורות [אני מדברת בצורה נקבה ומפנה את זה לבנות משום שרק פעם אחת ראיתי באתר אחד שכותב סיפור ערסים. רובן בנות.]
בסך הכל, סיפור ערסים הוא סיפור אהבה נדוש ברובו. יש גם המוני סיפורי אהבה בעלי עלילות מקוריות ומעניינות שכתובים טוב [אני יכולה להמליץ לך על כמה].
סליחה אם פגעתי במישהי. ושוב- אני מכלילה פה. אין פה שום כוונה באדם מסויים או כוונה *לכולם* אלא רק לרוב.
אלו סיפוריי אהבה מעולים, לא בהכרח ערסים:
-הצד האפל של הירח [משולב עם מדע בדיוני] של half a heart
– Alaska של blop [גם של שנהב~]
-חיים בשקרים של טולי
-גינת הצללים של lizza.nort
-חטופה של עוד אחת
-I’ll take care of you של עוד אחת.
-אולי בזמן אחר, אולי במציאות אחרת של NY
ויש עוד כמה שאני קוראת ואין לי כוח לציין~ אז סורי. לא שכחתי אתכם זה מתוך עצלנות~
מה שאלין אמרה.
אותו דבר.
אותם מילים.
רובם עם שפה נמוכה, סלנג, בואי נגיד שהסימני פיסוק לא חוגגים שם, בלשון המעטה.
יש בכולם את אותו הסיפור, יש את הילדה שהיא תמיד מתוארת כדמות מושלמת, שיער חום ארוך, עיניים כחולות ,צבע עור שזוף, מבנה פנים יפה, לה יש אח, שהוא הכי ערס שקיים בעולם אבל מה? אין דבר שיותר חשוב לו מאחותו הקטנטונת, ולאח יש חבר, שהוא בכלל ערס, הוא והילדה מתאהבים ונגמר הסיפור.
זהו אני חושבת.
איך יכולתם לשכוח את הבגידה של העונה הראשונה שהיא ה״ריגוש״ במרכאות כמובן, והבגידה בעונה השנייה בכלל טרגדיה.
יש כאלה שכותבות (או כותבים) את זה יפה, אבל ברוב הסיפורים האלה נמאס לי כבר כשאני קוראת את המשפט שתמיד יש בהקדמה: אהלן נשמותת….
גם השמות לא ממש מקוריים. ״סיפור ערסים _&_ ״.
ברוב הסיפורים האלה נדמה כאילו הם מעתיקים אחד מהשני, כי גם רוב השמות מתחילים באלי או מסתיימים באל.
רובם ממש תת רמה (וזה עוד מחמאה).
תגובות (10)
אין לי שמץ של מושג…
אני יודעת שישי סיפורי ערסים, אבל בחיים לא קראתי אחד מהם, אלא אם כן "הקדמה" זה נחשב….
ברגע שתדעי תגידי לי…
אוקי, מבחינת הכתיבה – רוב סיפורי הערסים מתחילים בהקדמה וכותבים דמויות.
כולם סטוציונרים בוגדים כי נפגעו ממישהי או שהם רוצים ליהנות מהחיים.
יש הרבה קללות. הרבה בגידות. אין כמעט תיאורים וזה נראה כמו שיר.
אבל יש סיפור שכתובים טוב והם גם מסווגים כערסים, לא אשמתנו.
מקווה שעזרתי? ואם לא, ליני תרחיב :)
לא קיים סיווג רשמי כזה. כל סיפור לגופו.
רוב [כי יש כמה איכותיים] כתובים במשלב שפה רדוד, לא מפוסקים נכון, חסרי תיאורים ובעלי עלילה חרושה. אני חושבת שהרבה מיצאו את הקטע של הסיפור הזה של ההוא ערס מזיין וזורק והיא סבבה וישלה אח מגונן ששומר עליה ובלה בלה בלה כי באמת שהדבר הזה צפוי לגמרי או שאני מגדת עתידות מקצועית.
מבחינת הכתיבה, נורא. ואני מדברת במחמאות יתר כרגע.
אני מצטערת שאני מדברת ככה בכלליות, אבל ככה הסיפורים מוצגים.
כשמדובר בכותבות ילדותיות, הן גם לא מקבלות ביקורות [אני מדברת בצורה נקבה ומפנה את זה לבנות משום שרק פעם אחת ראיתי באתר אחד שכותב סיפור ערסים. רובן בנות.]
בסך הכל, סיפור ערסים הוא סיפור אהבה נדוש ברובו. יש גם המוני סיפורי אהבה בעלי עלילות מקוריות ומעניינות שכתובים טוב [אני יכולה להמליץ לך על כמה].
סליחה אם פגעתי במישהי. ושוב- אני מכלילה פה. אין פה שום כוונה באדם מסויים או כוונה *לכולם* אלא רק לרוב.
אוווו את כל כך צודקת! תמליצי לי על כמה ;)
אלו סיפוריי אהבה מעולים, לא בהכרח ערסים:
-הצד האפל של הירח [משולב עם מדע בדיוני] של half a heart
– Alaska של blop [גם של שנהב~]
-חיים בשקרים של טולי
-גינת הצללים של lizza.nort
-חטופה של עוד אחת
-I’ll take care of you של עוד אחת.
-אולי בזמן אחר, אולי במציאות אחרת של NY
ויש עוד כמה שאני קוראת ואין לי כוח לציין~ אז סורי. לא שכחתי אתכם זה מתוך עצלנות~
מיצו*
תודה רבה לכולם (:
מה שאלין אמרה.
אותו דבר.
אותם מילים.
רובם עם שפה נמוכה, סלנג, בואי נגיד שהסימני פיסוק לא חוגגים שם, בלשון המעטה.
יש בכולם את אותו הסיפור, יש את הילדה שהיא תמיד מתוארת כדמות מושלמת, שיער חום ארוך, עיניים כחולות ,צבע עור שזוף, מבנה פנים יפה, לה יש אח, שהוא הכי ערס שקיים בעולם אבל מה? אין דבר שיותר חשוב לו מאחותו הקטנטונת, ולאח יש חבר, שהוא בכלל ערס, הוא והילדה מתאהבים ונגמר הסיפור.
זהו אני חושבת.
איך יכולתם לשכוח את הבגידה של העונה הראשונה שהיא ה״ריגוש״ במרכאות כמובן, והבגידה בעונה השנייה בכלל טרגדיה.
יש כאלה שכותבות (או כותבים) את זה יפה, אבל ברוב הסיפורים האלה נמאס לי כבר כשאני קוראת את המשפט שתמיד יש בהקדמה: אהלן נשמותת….
גם השמות לא ממש מקוריים. ״סיפור ערסים _&_ ״.
ברוב הסיפורים האלה נדמה כאילו הם מעתיקים אחד מהשני, כי גם רוב השמות מתחילים באלי או מסתיימים באל.
רובם ממש תת רמה (וזה עוד מחמאה).