כלואה
אני רואה הכל, אך אף אחד לא רואה אותי. אני מבינה הכל, או לפחות מנסה להבין, אך להבין אותי אין מי שינסה.
אני נמצאת במעין כלוב שקירותיו בלתי ניראים מבפנים. וכך גם דלת היציאה ממנו. כמה שהייתי רוצה למצוא את הדלת! כמה שהייתי רוצה להרגיש שייכת, להיות רצויה ולדעת שלמישהו אכפת. זה בטח נהדר. אך אני משערת שבזמן הקרוב אני לא אמצא את הדלת. כבר שנים שאני מחפשת אותה, מכל כיוון אפשרי. למה שעכשיו אני אמצא אותה? אני מנחשת שאת דלת היציאה אפשר לפתוח רק מבחוץ. ואת דלת היציאה יפתחו רק כשישימו לב לחסרוני. אני מייחלת לאותו רגע שבו אצא אל החופשי.
עד אז, אני כלואה.
תגובות (2)
יפה מאוד, אני ממש אהבתי גם איך שהסיפור המדהים הזה ייצא מהכלב :)
תודה רבה:)