קאנה- פנטזיית אהבה סוחפת עם דרקונים, שדים, מפלצות, ערפדים אולמות של קוסמים ואהבה בין קוסמים- לתחרות הסיפורים של נטע

ישבתי על יד השולחן, קאנה ישבה לידי. "נו קאנה, תספרי על עצמך" אמרתי. "אני עולה חדשה מרוסיה" אמרה קאנה במבטא רוסי, "והספקתי כבר ללמוד הרבה מילים בעברית, אז אני מקווה שתקבלו אותי למשפחה שלכם" "בטח!" אמרו כולם וחיבקתי אותה, לקחתי את קאנה לחדר שלי הוא היה חשוך עם מדבקות לבנות נוצצות של כוכבים וירח. "כאן, מתחיל הקסם האמיתי!" אמרתי לקאנה. "וואו, זה מדהים!" אמרה קאנה, היא הסתכלה על כיסא הנדנדה שהתנדנד בלי הפסקה, שמענו את השעון מתקתק, המוסיקה של תיבת הנגינה ואז הדלת של חדרי נטרקה ורוח קרה נכנסה לחדר. "מה קורררה פה?" שאלה קאנה. "את צריכה לתקן את הריש" אמרתי, "ואני לא יודע בדיוק מה קורה פה, אין לי שום כוונה להפחיד אותך או להלחיץ אותך." "אוקיי" אמרה קאנה וחייכה בביישנות, היא הסתכלה עליי, עיניה הכחולות זהרו והפכו להיות אדומות, אדום זוהר, היא קמה וחשפה את שיניה, היו לה שיני ערפד, צרחתי, יצאתי מחדרי, טרקתי את הדלת, נשענתי עליה והתנשמתי בכבדות. "ערפדים לא יכולים לנשוך את הדלת, נכון?" שאלתי את עצמי, אבל זה מה שקרה, קאנה עשתה חור בדלת, היא יצאה ורדפה אחריי, בדרך צעקתי:"קאנה היא ערפדית!" ברחתי, יצאתי מהבית שלי וקאנה אחריי, מצמיחה כנפיים ובונה את הגוף הערפדי שלה. קאנה נתנה לי יד ועפה לשמיים. "וואו! אני עף!" אמרתי, ראתי דרקונים, הם נשפו אש וראיתי שדים ומפלצות וקוסמי לילה. "מה זה? קאנה, לאן את לוקחת אותי?" קאנה זרקה אותי, נפלתי ישר לתוך מערה, נכנסתי אליה וראיתי שלט שכתוב עליו: "כאן גר הקוסם דור" ואז ראיתי קוסם, הוא פיהק והתקרב אל קוסמת יפהפיה ואמר לה: "אני אוהב אותך!" "גם אני!" אמרה הקוסמת. "מה קורה פה?" שאלתי ורעדתי. קאנה לקחה אותי, הסתכלתי למטה וראיתי המון יצורים רודפים אחריי. "וואו, תודה קאנה!" אמרתי, היא חייכה חיוך ערפדי ואז נחתנו בתוך אולם של קוסמים, "כאן הקוסם דור והקוסמת בינה מתחתנים" אמרה קאנה, "יש לך מזל שלא נפלה עליך הטיפה האדומה, שהיא בעצם טיפת האהבה של הקופידונים, אחרת היית מתאהב ."
"במי?" שאלתי ואז ראיתי טיפה אדומה על הכתף שלי. "תורידי את זה ממני!" צרחתי. "תירגע" אמרה קאנה, נישקתי אותה, נשיקה מתוקה ואז התנתקנו והסתכלנו אחד על השני, "אני מצטערת שהפחדתי אותך ככה, פשוט זה בא לי פתאום, אני לא ידעתי על זה באמת!" אמרה קאנה, שמעתי רעשים הסתובבתי לאחור וראיתי שרודפים אחריי מיליון יצורים מעולם המדע הבדיוני והפנטזיה. "אתה התנשקת עם ערפדית, אז יש לך כוח עכשיו!" אמרה קאנה וחייכה, תקעתי אגרוף בריצפה וכל היצורים עפו אחורה ואז באו יצורים מהצד השני, תקעתי אגרוף בריצפה, אבל לא קרה כלום. "מה אני אעשה?"
שאלתי את קאנה. "יש לך מזל שיש לך חברה ערפדית!" אמרה קאנה, "שהיא בעצם לא חברה שלך" קאנה ניסתה לנשוך אותי, שאלתי אותה:"מה את עושה?" קאנה אמרה:"אני אחת מהחיילות של דרקולה." היא צחקה, "אז למה התנשקת איתי?" שאלתי. "את זה אתה צריך להבין בעצמך!" אמרה קאנה, צחקה צחוק מרושע ועפה לה בשמי הלילה השחורים, עד היום לא הצלחתי להבין למה קאנה נישקה אותי, אולי כדי שנהיה בתיקו בקרב ושיהיו לי גם כוחות? זה לא משנה אם היא רעה או טובה, תמיד תישאר ביני לבינה אותה אהבה, אני בטוח שהיא אוהבת אותי ואני אוהב אותה, עבר שבוע ונכנסתי לחדר הזהב של הערפדים, המקום שבו כל הערפדים מתאספים, חיפשתי את קאנה ואז מצאתי אותה, היו לה שיניים אדומות, כנפיים שחורות ועיניים רצחניות, היא התנפלה עליי. "די קאנה, די, רק באתי להיפרד ממך" אמרתי. "מפלצות!" היא צרחה, והסתכלה עליי, צבא המפלצות של קאנה התקרב אליי בצעדים גדולים, לא ידעתי מה לעשות. "רגע, את נתת לי כוחות, כשלא היית איתי הכוחות לא פעלו ועכשיו את לידי" תקעתי את אגרופי בקרקע וכל המפלצות עפו לאחור. "בבקשה!" אמרתי, "אתה לא זה שתצחק, אתה הבנת את זה? זה צבא המפלצות שלי!" צרחה קאנה.