מלאך אפל-31

לילה.ג'ורדן הוציא את כל העצבים והאגרסיות שלו כלפי אנדי על שק האיגרוף בחדר הכושר הפרטי שלו באחוזתו.
כשהוא הולך והתחזק.כוחו מתעצם כשהרוע זורם בעורקיו.שינאה בערה בתוכו.כשהוא מנסה למחוק כל זכר וזיכרון מאנדי,שהייתה לימים אהובת ליבו.וכעת,הוא לא מסוגל להביט לה בעיניים בלי לרצות להרוג אותה.
מאוחר יותר,כשהיה בחדר העבודה שלו,נתקל בתמונה שלו ושל אנדי ביחד.הוא אחז בתמונה מספר שניות ואז ריסק אותה בעצבים על הריצפה,בשאגה איימתנית.
בשעה שאנדי רצה מסביב למגרש הפוטבול,מתחילה להתאמן.היא רצה מהר מאוד.מתאמנת לקראת מפגש אפשרי עם ג'ורדן בכדיי להכניע אותו ממחול השדים שלו.
נדמה היה לה כי האהבה הרבה יותר חזקה מכל הרוע השטני הזה ששולט בו.
היא רצתה שהוא ייזכר כמה הוא אוהב אותה.
"את צריכה לגבור עליו.."אמר לה דודה,גבריאל.כשהיא יושבת ומנגבת את הזיעה לאחר ריצה של חצי שעה.כשלאט לאט היא הולכת והופכת,ללוחמת אמיצה בזכות עצמה.
"אני הולכת לקרוע אותו לגזרים."ענתה.."הוא יתחנן בפניי שאהרוג אותו!"
בעוד שניהם מתכוננים למפגש אכזרי,אדוני הגיהנום מתכננים את פלישתם בכדי להשתלט ולהשמיד את העולם.גבריאל אימן את אחייניתו בחרב.
למרבה הפתעתו היא שלטה בכך.
"נראה שאומנות המלחמה אינה זרה לך.."אמר גבריאל.."נלחמת בעבר?"
"אתה לא יודע,אבל יש לי חגורה שחורה בקראטה."אמרה,מפתיעה אותו.."זכיתי בהרבה מדליות."
"אלופה שלי!"עודד אותה,"את תכניעי אותו.למרות,היותו רב עוצמה."
ג'ורדן שב מאחד ממסעות ההרג שלו,מנגב את הדם מהפיגיון שלו.הוא חשב על אנדי.על המפגש איתה שהולך להיות מסעיר.עיניו נצצו מהמחשבה שינעוץ בה את חרבו.כשמישום מה הפיגיון שלו פצע אותו בידו.הוא היה מהול עכשיו בדם שלו.
"הסוף שלך קרוב,אנדי וורטן."אמר,מביט אל האופק בעיניים ריקות,בורקות.
הוא התכונן להפתיע אותה במפגש לוהט לקול צחצוח חרבות באויר.
בערב שלאחר מיכן,ישבה אנדי בביתו המפואר של הדוד שלה כשרוח סערה נוראית בחוץ.סופת ברקים.
החלון נפתח בעוצמה וזעם,כשג'ורדן מתפרץ פנימה בסערה.
"סופך הגיע,וורטן!"שאג בפנייה,מלא זעם.
"זה מה שאתה חושב."אמרה לו בקרירות..לוקחת חרב ונעמדת מולו מוכנה להלחם בו עד מוות.
"אני ארקוד על האפר שלך."הכריז הפניה שולף את חרבו,כשקול מפגש חרב בחרב מתכתי נשמע באויר.שניהם הביטו זה לזו בעיניים.."לא תוכלי להציל אותי הפעם."
הוא קיווה למחוץ אותה חזק אל הקיר ולחסל אותה.לא היה לו מושג עד כמה היא חזקה ועקשנית.
"המוות יהיה מתוק,לעומת מה שמצפה לך ממני.."אמרה לו בנחישות.
"תראי לי מה יש לך.הכי בי בכל הכוח! לעולם לא תצליחי להכניע אותי.."אמר,בנחישות רבה.כשהיא מתחמקת מהחרב שלו ומכה בחוזקה.כששברגע לאחר מיכן פצע אותה עם חרבו בכתפה והביט בה ברשעות.הוא נעשה אכזרי..אנדי,הביטה בכתפה המדממת ולא התרגשה מכך כלל.כשלאחר מיכן הוא הצליח לסגור עלייה,מצמיד אותה חזק אל הקיר..כשהם מביטים זה בזו,ג'ורדן חש את נשימותיה על צווארו.נדמה היה למראית עין בלבד שמתרחש שם משהו.אך,מייד הניח ג'ורדן את כף ידו מסביב לצווארה בניסיון לחנוק אותה,כשהיא מתנגדת ומייד בועטת בו חזק,הודפת אותו מפנייה.
" חצופה שכמותך!! אני אראה לך מה זה!"קרא,רודף אחרייה כשהם נלחמים זה בזו ללא רחמים.שכן,כעת היתרון היה אצל אנדי כעת.הכדור,היה במגרש שלה..היא החלה נלחמת בו,אט אט,מצמידה ודוחקת אותו אל הקיר.אין לו מוצא.ג'ורדן הביט בה בעיניו הסגלגלות,מלאות מבט של רוע.הוא שוב הצמיד את ידיו אל צווארה,נאבק בה בכוח כשכעת הוא שוב מצמיד אותה חזק לקיר.
"לא ג'ורדן.."התנשמה אנדי כשהיא מנסה להשתחרר מידיו..כמעט נחנקת,כששתי דמעות זולגות מעיניה.בעודה חושבת על האהבה שלה אליו.."מה קרה לך?"
"אל תנסי לעצור בעדי.."אמר כשהיא שולפת אקדח,ומצמידה אותו לחזה שלו.
"לא אתן לך להשמיד את העולם."אמרה בפניו.כשהוא מתחיל להאבק בה.ולפני ששניהם עיכלו מה מתרחש נורתה יריה שקטעה את השקט.ג'ורדן נפל ארצה,מדמם מליבו.אנדי נגשה אליו,מעט מבוהלת מעצם הידיעה שירתה בו.אך,לא הייתה לה ברירה.זו הייתה הדרך היחידה לעצור אותו.
"אני מצטערת.."אמרה בדמעות..רוכנת עליו..כשעיניו שבות לצבען המקורי.
"..אני אוהב אותך.."אמר,נושם בכבדות, מביט בה.כשהרוע שזרם בעורקיו,התחלף בכאב לב.כשהיא אוחזת בו בין זרועותיה,כשהוא מתבוסס בדם ונאנק מכאב בנשימות כבדות.הוקל לו לשכב בזרועותיה,כשהדם שלו זורם עליה.