אלכסיס פרק אחד

היי, אני התחלתי לכתוב ספר ואני כבר באמצע. חברה שלי הכירה לי את האתר הזה ואמרה שכדאי שאכתוב את הסיפור שלי גם פה כי הוא מדהים וכדאי שאחרים ידעו על מה אני כותבת ^_^

~אלכסיס – פרק 1~

השעון המעורר צילצל בדיוק שהחלום שלי נהיה מעניין. באנחת ייאוש גדולה כיביתי את השעון והתכוננתי לעוד יום רגיל של נערה מתבגרת.
שטפתי פנים, ציחצחתי שיניים והתאפרתי. החלטתי להתלבש במכנסיים קצרים וגופיית ספגטי אבל אחרי שראיתי את הגשם מהחלון, הבנתי שאני אצטרך להתלבש בסוודרים ומכנסי ג'ינס, שוב. אוף, חרא. זה כבר יומיים ברציפות שאני לובשת את הסוודר השחור שלי כל כל שאר הסוודרים שלי מכוערים או קטנים עליי.
ירדתי במדרגות ועקבתי אחרי ריח הפנקייקים במטבח.
"בוקר טוב, אלכסיס. יש כבר קפה מוכן בקומקום." אמרה לילי ששמעה שבאתי לפנקייקים.
אפילו ששנאתי אותה (ההורים התגרשו בגלל הרומן שהיה לה ולאבא שלי, אבל היא בעיקר האשמה – היא הורסת משפחות), עדיין אהבתי את הפנקייקים שלה ואת המנהג שלה לשים בקפה קינמון שהופך את הקפה למדהים. אני פשוט מתעבת את עצמי בגלל שנכנעתי לבישוליה.
"איפה אבא?" שאלתי.
"הוא עדיין ישן. הוא חולה אז כדאי שלא תפריעי לו." אמרה, והגישה לי את ארוחת הבוקר.
'להפריע לו'? מה עוד יכולה לעשות?! ישבתי ליד שולחן השיש בעודי לוגמת בהקפה, ושונאת אותה עוד יותר.
אחרי רבע שעה יצאתי מהבית עם תיק הבית הספר שלי וחיכיתי לאוטובוס הצהוב. אחרי כמה דקות הוא בא והנהגת, גברת הארב פתחה את הדלת. תוך זמן קצר הגענו לבית הספר. כמו תמיד,
ג'סמין חיכתה לי ממש במדרכה עם האח הגדול והחתיך שלה פליקס. אני מודה שאני קצת דלוקה עליו אבל ג'סמין היא החברה הכי טובה שלי, אז זה ממש לא בסדר. אבל אני אף פעם לא מבינה למה הוא מחכה איתה.
ירדתי מהאוטובוס ולפני שידעתי ג'סמין מפתיעה אותי עם אחד מהחיבוקים החונקים שלה.
"אהה, תרדי ממני. אני בקושי נושמת!" צעקתי, ולבסוף היא שיחררה אותי. "יום אחד, אני אמות בגללך!" ניפנפתי מולה באצבעי, מה שגרם לשתינו לצחוק בהיסטריה.
פליקס נעלם עם החברים (החתיכים) שלו בעד שאנחנו הלכנו לתוך הבניין.
"את יודעת מה קרה אתמול?" שאלה אותי ג'סמין.
"הייתה מסיבה אתמול, כבר אמרתי לי."
"כן, אבל אני מתכווהת מה שקרה במסיבה. ואני שונאת אותך על שלא באת!"
"אני שונאת מסיבות – הן רועשות, מלאות בפאקצות ולוזרים. ואני בטוחה שהיה אלכוהול." משכתי את המילה האחרונה כי זה ממש ברור שהיה שם אלכוהול. מסיבה אף פעם לא טובה בלי אלכוהול, אפילו אם אנחנו עדיין לא בני שמונה-עשרה.
"את נשמעת כמו סבא שלי. בכל מקרה, מה שקרה לי במסיבה זה… בואי נגיד בפשטות שהחלפתי רוק עם ג'וני מונד מי"ב." אמרה ופלטה צווחה שהחרישה אותי לשלוש שניות.
"את צוחקת עליי? אני מתכוונת, הוא לוהט אבל ממש חמור. הוא בטח ינסה להשכיב אותך איתו."
"מה? זה מגוחך,"
לרגע עצרתי. ג'סמין הסתובבה אליי במבט שאלה. לבסוף המשכנו ללכת ולפתע שאלתי אותה, "הוא בטח כבר ניסה, נכון?"
הפעם זה היה תורה לעצור בתדהמה. "לא, הוא לא! תפסיקי להפוך את זה לטנלובלה."
"אני שונאת טלנובלות!"
"את בערך שונאת כל דבר אבל זה שקר. מי לא אוהב לראות דרמה מרסקת אנשים ורומנטיקה בין אנשים שכבר יש להם אהבה אחרת בחיים?"
גילגלתי עיניים לתקרה ממש לפני שהגענו לכיתה.