סתם עוד ילדה..
היא יושבת על כיסא של ילדים קטנים ובוכה. היא נופלת על הריצפה ואומרת וחוזרת שוב שוב על אותו משפט. ״אני אפסית אני כלום אני שום דבר בשביל אף אחד״ ככה במשך חצי שעה.
היא קמה ומתחיל להרביץ להכל. תוך כדאי בכי. היא נשבעת שהנקמה תגיע. היא נשבעת ועמוק בתוך ליבה היא רוצה רק אל אביה.
היא שמה מוזיקה ובוכה. כולם שומעים מטאל רוק וצרחות ,צרחות של כאב ,עצבים ושנאה. היא נשענת על הקיר ואומרת תוך כדי בכי ״מי שאוהב אותי ישאר איתי ברגעים הכי קשים מי שאוהב אותי יראה לי את זה מי שאוהב אותי לא יתקע לי מבטים מי שאוהב אותי לא יצחק על דברים שאני עושה מי שאוהב אותי לא עוזב אותי מי שאוהב אותי לא עוזב אותי ברגעים הכי קשים מי שאוהב אותי לא תוקע לי מבטים״. היא חוזרת על שני המשפטים האחרונים שוב ושוב הלב שלה לאט לאט קפא. ככה במשך שעה ,הלב שלה כבר קרח היא נשברת שוב ומתחילה לבכות ״אבל חבל שאף אחד לא עושה את כל זה, חבל שאף אחד לא אוהב אותי.״ היא שוב חזרה לבכות בצרחות הכלב שלה כבר התחיל לנבוח ולבכות ביחד איתה.
תגובות (0)