יויולנד- המסיבה רק מתחילה- חלק 1- מתקנים ועוד הפתעות ביויולנד
התגלשתי במגלשה המתנפחת ישר אל תוך בריכת הכדורים, זה היה בתוך ג'ימבורי ענק, "עידו, זה אתה?" שאלתי את הילד מימין עם החולצה הכחולה והציור של השמש. "כן, זה אני." אמר הילד, "היית כבר במתקני האקסטרים? ממש כיף שם"
"לא," אמרתי, "איפה המתקנים האלו, אני אשמח לעלות עליהם."
עידו משך אותי אל סולם גבוה, התחלנו לעלות. "קופצים משם אל סולם אחר או מה?" שאלתי. "עזוב" אמר עידו, "תעזוב את הסולם!" "מה?" שאלתי.
"רד למטה, תעזוב את הסולם, אתה מאבד את שיווי המשקל שלך!" אמר עידו.
"מה זה שיווי משקל?" שאלתי. "פשוט רד, רד כבר מהסולם הזה!" צרח עידו.
ירדתי מהסולם ונפלתי ישר לתוך בריכת הכדורים השנייה, היו בה כדורים ענקיים בגודל של סלעים ענקיים, הכדורים האלו היו צבעוניים וקופצניים. "עידו, תן לי יד!" צרחתי.
-כעבור 10 שנים-
"הוגו, אתה איתי?" שאל המדריך. "כן" אמרתי
"יופי," אמר המדריך, "עכשיו תגיד לנו בבקשה מה המרכיב העיקרי בפיצה?"
"מה? פיצה? מה אנחנו בחוג בישול?" כל הכיתה צחקה.
"פיצה, הצורה העיקרית שמרכיבה את היסוד המדעי שמחובר לחלל תת קרקעי" אמר המדריך. הסתכלתי על כל הכיתה ואמרתי: "אין לי שמץ של מושג"
"אז אני אגיד לך, צינור, זה הבסיס, אתה לא יודע את המושגים, אני מצטער מאוד הוגו, אתה לא יכול לישאר בכיתת מחוננים הזאת" אמר המדריך והצביע על הדלת.
רק אז שמתי לב שאני בכיתת מכוננים, לקחתי את התיק שלי ויצאתי מהכיתה. "אפילו לסגור את הדלת אתה לא יכול!" צרח המדריך וטרק אחריי את הדלת. ירדתי במדרגות, עצוב, מושפל, כועס, מדוכדך, עצבני, הכל ביחד וכל זה גרם לי לבכות, אבל לא בכיתי, נשכתי את שפתיי ואמרתי לעצמי: "בית ספר למחוננים זה לא משחק!"
פגשתי את עידו בדרך, הוא שאל אותי: "הוגו, למה יצאת כל כך מוקדם?"
"כי לא ידעתי מה זה פיצה" אמרתי.
"מה? פיצה?! מה זה חוג בישול?" שאל עידו.
"גם אני חשבתי ככה," אמרתי, "עד שהבנתי שפיצה זאת הצורה העיקרית שמרכיבה את היסוד המדעי שמחובר לחלל תת קרקעי."
"לא הבנתי שום דבר" אמר עידו.
"גם אני לא, אני לא צריך את הכיתת מחוננים הזאת" אמרתי.
"אל תוותר על זה, זה חשוב" אמר עידו, "תילחם על זה!"
"בשביל מה?" אמרתי, "מה זה יתן לי? עזוב, זה לא בשבילי!"
"אוקיי," אמר עידו, "בא לך ללכת איתי למתחם המתנפחים הענק שהלכנו אליו כשהיינו קטנים?"
"מה? יויולנד?" שאלתי.
"כן, יש שם מתקנים מגניבים, זה יכול לשפר את המצב רוח שלך" אמר עידו.
"טוב, אני צריך לנסות" אמרתי, "אבל זה עולה כסף."
"זה עולה כסף?" שאל עידו ושם את ידו על פיו.
"בטח," אמרתי, "כרטיס אחד עולה שבעים וחמישה שקלים!" אמרתי.
"אתה בטוח?" שאל עידו.
"כן, אני בטוח במאה אחוז" אמרתי.
"אתה יודע מה? שני כרטיסים מאה חמישים שקל עליי!" אמר עידו וחייך.
"וואו, תודה עידו" אמרתי וחייכתי.
"טוב נו, למה אתה מחכה?" שאל עידו. אני ועידו הלכנו ליויולנד, אני לא הבנתי בדיוק איך זה אמור לשפר את המצב רוח שלי, אבל זרמתי איתו.
נכנסנו ליויולנד, עידו קנה שני כרטיסים והתחלנו לשחק את המשחק "קפוץ בטרמפולינה" טרמפולינה מיוחדת שמעיפה אותך עד הקומה השלישית של הג'ימבורי. וואו, זה היה כיף. "אוקיי, אתה מוכן לקפוץ?" שאל עידו.
"זה בטיחותי הדבר הזה?" שאלתי, אבל כנראה שזה לא עיניין את עידו, הוא נתן לי ידיים וקפצנו, הגענו לקומה השלישית. "וואו, מה זה היה?" שאלתי.
"קפיצה מיוחדת מאוד בטרמפולינה של יויולנד" אמר עידו וחייך, "בוא נמשיך!" הייתה מוסיקה קצבית ברקע. עידו לקח אותי לקיר טיפוס גבוה. "קדימה, אתה ראשון!" הוא אמר, עליתי לאט לאט. "יש מגלשה בסוף?" שאלתי.
"לא יודע," אמר עידו, "נו, תמשיך לטפס!"
עליתי עוד שלב ועוד שלב עד שהגעתי לשלב האחרון, עליתי עוד שלב והתרוממתי קצת כדי לראות אם יש שם מגלשה ואז חשבתי שנפלתי, אבל בעצם התגלשתי במגלשה האדומה ונפלתי הישר אל תוך בריכת הכדורים ועידו התגלש אחריי ונפל אל תוך בריכת הכדורים.
"וואו, זה היה גדול, אבל אני לא נושם" אמרתי.
"אתה מתנשם בכבדות, זה יעבור לך, אבל מה קרה לך? רק עלינו על קיר טיפוס" אמר עידו. "אני לא יודע למה אני נושם ככה" אמרתי.
"אוקיי" אמר עידו וגרר אותי למתקן הבא, הוא הפיל אותי לקומה הראשונה וצחק, חשבתי שזה יהיה מתקן… "לא עידו, מה עשית?" צרחתי, אבל אז נפלתי על רשת. "וואו, איזה מזל" אמרתי, "אבל זה לא בטיחותי."
"דווקא כן, נפלת על רשת" אמר עידו וגם הוא קפץ ונפל על רשת, עשינו הפסקה קטנה וישבנו על ספסל. "וואו," אמרתי, "המתקנים האלו מפחידים."
"ממש לא, ילדים בני שלוש עושים את זה" אמר עידו, "אני אגלה לך סוד קטן, אולי אתה לא זוכר, אבל כשהיית ילד קטן אהבת לקפוץ מהקומה השלישית וליפול על הרשת בקומה הראשונה ועשית את זה כמה פעמים, אתה אהבת את זה."
"באמת?" אמרתי, "לא ידעתי, אבל עברו הרבה שנים מאז שהיינו כאן בפעם האחרונה." "כן" אמר עידו, "עברו הרבה שנים."
"היי, מה זה?" אמרתי, אני ועידו נכנסנו למתחם אחד שהיה בתוך יויולנד. "זה מתחם המתנות, מחלקים פה מתנות בחינם, אבל צריך קודם לבצע משימה" אמר עידו. "אפשר לבצע משימה בזוג?" שאלתי. "כמובן!" אמר עידו.
תגובות (0)