שום דבר לא ישנה את זה פרק 68:

נקודת מבט של דור:
הכאב הזה שלא חולף כשקורה משהו למישהו חשוב לך..
הכאב הזה שלא ניתן לסבול כשאתה יודע שהמישהו הזה סובל..
הצביטה בלב הזאת כשאתה לא יודע אם הוא ניצל או שהוא גוסס..
החוסר ידיעה הזאת שכל כך משגעת אנשים..
ישבנו בכיסאות ההמתנה מחוץ לטיפול נמרץ,המקום הזה,מקום כל כך גדול ונקי ובו זמנית כל כך מגעיל ומכוער..
ניגבתי את דמעותיי שזלגו במורד לחיי והסתכלתי על דלת החדר של טיפול הנמרץ
חיכיתי,חיכיתי שהרופא ייצא ויהיו בשורות בפיו מה עם לינוי..
בזוויות עיניי ראיתי מישהו מגיע,שיערתי שזה ניב,אבל הוא לא בא לבד אלא עם עוד מישהי
היא הייתה גבוהה ורזה,עיניים בהירות ושיער ארוך שחור פחם
היא הייתה שזופה מעט ולבשה בגדים קצרים שהבליטו את השיזוף שלה,הנעליים הגבוהות שהיא שמה הסגירו את זה שהיא נערה בגיל שלנו שקצת מתכחשת לזה..
ניב החזיק לה את היד ולא הרפה ממנה
הסתכלתי בעיניו שלא ניתן היה להבחין בשום רגש שהוא מרגיש כרגע,הן היו שמחות ובו זמנית עצובות
״היי״הוא מילמל והתקדם אליי
עמדתי על רגליי וניגבתי את דמעותיי שהמשיכו לנזול
״מי זאת?״ שאלתי בתוקפנות ישירה
״תכיר זאת אבישג״הוא אמר והציג לי אותה בחיוך
היא עמדה לידו כשהוא מחבק את גבה וחייכה חיוך חושף שיניים לבנות וישרות
״היא…״הוא מילמל והמשיך
״המאהבת שלך?״שאלתי וראיתי את החיוך שלהם יורד מפניהם
״לא בדיוק..היא..״הוא מילמל וגירד בראשו
״הבנתי״אמרתי והנהנתי בראשי
הפניתי את פניי אל האבישג הזאת וראיתי שהיא לא כל כך מחבבת אותי
״אז את החברה החדשה שלו?״שאלתי
״לא נעים בכלל,אני דור הבן דוד של האקסית שלו״אמרתי מיד ולא נתתי לה להגיב
״דור זה לא ככה״ניב אמר ושם את ידו על כתפי
״לא מעניין אותי איך זה״צעקתי והזזתי את ידיו ממני
העיניים של כולם היו אליי,ואף אחד לא מבין למה אני צועק עליו או למה אני ככה..
״תקשיב שנייה״הוא צעק גם הוא
״תקשיב לי אתה,הפאקינג אקסית שלך שוכבת פה במיטה של טיפול נמרץ ונמצאת בין חיים ומוות,היא ניסתה להתאבד ואני כמעט בטוח שזה בגללך,אבל תהיה בטוח שאם קורה לה משהו אני נשבע לך שזה הסוף שלך״אמרתי וראיתי אותו משפיל את ראשו לריצפה
אני יודע שזה הוא אשם בכל,אשם בסבל הנוראי שהקטנה שלי עוברת,ועוד יש לו את החוצפה לבוא לבית חולים עם החברה החדשה שלו כשהאקסית שלו שוכבת פה בגלל ניסיון התאבדות
התקדמתי לכיוון המעלית של הבית חולים,הייתי חייב קצת אוויר לנשימה…
״דור חכה רגע״שמעתי מישהי קוראת לי
הסתובבתי וראיתי את נועם
״לאן אתה הולך?״היא שאלה וניגבה לי את הדמעות שהיו בזוויות עיניי
״לנשום אוויר,אני כבר חוזר.״אמרתי ונכנסתי למעלית.

עליתי בחזרה לכסאות שהמתנו בהם וראיתי את כולם עומדים ואת הרופא באמצע
רצתי במהירות לכיוון המעגל כדי לשמוע את הרופא
״הנה קרוב משפחה,זה בן דוד שלה…״ענבל אמרה והחזיקה בידי
״תראו,לינוי יצאה מכלל סכנה״הוא אמר ואיך אומרים?!אבן ניגולה מליבי..איזה אבן??בלטה ענקית!
״אבל…״הוא המשיך
״אבל כלום,היא בסדר וזהו!״אמרתי בכעס לרופא
״תראה היא אמנם יצאה מכלל סכנה אך המצב שלה היה ממש קשה״הוא אמר והמשיך…
״היא בלעה כמות גדולה של כדורים ושתתה כמות גדולה של אלכוהול שגרמה לתוצאה הזאת,אם הייתם מוציאים. אותה דקה אחריי,זה היה יכול להיות מאוחר מידי״
״אתם צריכים לשמור עליה,כרגע היא ישנה והעברנו אותה לחדר ליד,בקרוב היא תתעורר ומישהו צריך להיות לידה״הוא אמר והלך
״אני נכנס״אמרתי ונכנסתי לחדרה
היא הייתה שוכבת במיטה,היא נראתה כל כך רגועה ושלווה אך בו זמנית כועסת מאוכזבת ועצובה..
ניגשתי לכיסא שליד מיטתה וליטפתי את ידיה הקטנות שהיו קרות מעט כנראה מהמזגן שדלק בבית חולים
דפיקה קלה נשמעה בחללי החדר והדלת נפתחה
״אתה יכול להשאיר אותנו לבד?״ניב שאל אותי מפתח הדלת
״לא נראה לי שזה כדאי״מילמלתי יותר לעצמי מאשר לו…
״אני לא יעשה לה כלום אם זה מה שאתה חושב״הוא אמר והתקרב גם הוא לצד השני של מיטתה.
אני בספק אם זה היה נכון וכדאי להשאיר אותו איתה לבד,
אבל מצד שני אני צריך להשאיר אותם לבד הוא היה חבר שלה הרבה זמן
מצד שלישי הוא בגד בה ועזב אותה בשביל שחורדינית סוג ד׳
מצד רביעי אני גרמתי לזה שהם ייפרדו
מצד חמישי…אין צד חמישי,שעה אני אוכל סרטים ובלבלות עם להשאיר אותם ביחד לבד או לא ובסוף אני יודע שהם ישארו ביחד.
״תשגיח עליה״אמרתי לו ויצאתי מהחדר