"אין לי את האומץ להגיד לך כמה שאני אוהב אותך" – פרק 12 (סליחה שזה קצר)
(ממליצה לשמוע את השיר love sombody ברקע)
נשברתי.
המון זמן לא בכיתי ככה.
"אני.." הוא אמר ונעצר.
"אתה מה?" צעקתי בבכי.
"אם אתה מתכוון להגיד שאתה מצטער אז תחסוך" הוספתי.
הוא שתק.
"אני שונאת אותך" צרחתי עליו.
אושר פתאום בא וחיבק אותי.
המשכתי לבכות.
אביאל הלך.
אושר נשאר איתי.
"בואי יפה שלי אני יקח אותך הביתה" הוא אמר לי והרים אותי למכונית שלו.
אחרי כמה דקות הוא הכניס אותי למכונית ותוך דקות אחדות נרדמתי.
נ.מ של אושר
היא נרדמה.
הרמתי אותה לחדר שלה.
נכנסתי אליהם הביתה וראיתי את אביתר ואבישג בסלון.
"נוע.." הוא צעק "..ם" והמשיך בלחישה.
"תישן איתה היום" אביתר ביקש בלחישה.
הנהנתי.
התחלתי לעלות במדרגות כשהגעתי לכניסה לחדר ניסיתי לנשק את המזוזה מה שלא ממש הלך לי כשהיא הייתה על הידיים שלי.
בסופו של דבר ויתרתי.
פתאום ידה של נועם נשלחה לעבר המזוזה ונגעה בה, היא נישקה את ידה ושמה את ידה על שפתי.
נשקתי לראשה.
נכנסתי לחדר והנחתי אותה על המיטה.
נשכבתי לצידה מביט בפניה הרכות והיפות.
"את כל כך יפה" מלמלתי בלחש.
כך שאף אחד לא שמע.
היא ישנה.
"חבל שאת צריכה לעבור דברים כאלה כמו מה שקרה עם אביאל" המשכתי ללחוש.
"אבל לא משנה מה יקרה לך.. או לא משנה מה ישתנה מאז גיל 12 אני עדיין יאהב אותך" הוספתי.
"לילה טוב קטנה שלי" מלמלתי.
~~בוקר~~
נ.מ של נועם
קמתי בבוקר עם חיוך.
ואז ניזכרתי במה שקרה אתמול והוא ירד.
איך הוא יכל לעשות לי את זה?
אני הרי סמכתי עליו.
למה?
את שוכחת ממנו וממשיכה הלאה.
הסתכלתי לצד מיטתי וראיתי אושר.
חייכתי חיוך גדול יותר.
מה רע לי פה?
וגם עם כן רע.. החיים יפים והם תמיד ממשיכים.
תגובות (6)
שיהיווו ביייחדדדד!! תמשיכייי
ותהניי בחוול!!!
היי, אני אלין :)
תרצי במקרה ביקורת בונה?
אלינה היא לא אוהבת ביקורות… היא שונאת אותנו ^^
אאוץ(?)
איזו נחמדה
נו שיהיו כבר ביחד!!!!!!! תמשיכי מתי שתוכלי.
ותהיני בחו"ל.
תמשיכיייייייייי