לא באמת ביחד-פרק 50-מוקדש לYAELIS,דני,לאלי,אופק,אלין,SBW,שירני

תשמעו עם הפרק את השיר Rihanna – What Now כשיר רקע(ככה שעדיין תוכלו להתרכז בפרק-חחח).אם הוא ניגמר תאתחלו אותו.מקווה שתהנו מהפרק.
פרק 50
נמ נייל
אחרי כמה דקות החדר כבר היה פנוי ואני ושירן התיישבנו על המיטה,מתחילים לנהל שיחה ארוכה על כל מה שקרה.
"תקשיב"
"תקשיבי"
התחלנו להגיד שנינו באותו הזמן.
"תתחיל אתה."
"תתחילי את."
אמרנו שוב באותו הזמן
"טוב,אני אתחיל."
אמרנו ביחד
"תתחיל אתה"
"תתחילי את."
אמרנו שוב בתיאום.
הסתכלנו אחד על השני,מוודאים שאנחנו לא עומדים לדבר ביחד ואני אמרתי.
"אני אתחיל?"
"כן,בסדר."
היא השיבה.
"אני אוהב אותך.אני יודע שאת אוהבת אותו,שאת אוהבת את זאין,אבל אני לא יכול להסתיר את זה יותר,אני לא יכול להתכחש לרגשות שלי."
אמרתי בכנות.
"כמה…כמה זמן?"
הבנתי את כוונתה-כמה זמן אתה אוהב אותי?
"מאתמול-מאז הנשיקה."
עניתי
"אבל…זה לא הגיוני…"
היא מלמלה וגרמה לי להיזכר במה שקרה.
~~~פלשבק-הנשיקה~~~

פרק 33-הנשיקה
נמ שירן
נייל נשכב לידי בדממה.
"למה אתה לא נרדם?"
שאלתי
"אני אענה לך אם את תגידי לי קודם"
הוא אמר
"אני לא מפסיקה לחשוב על כל מה שקרה לי היום,מה שקרה לי עם זאין."
אמרתי
"ואתה?"
שאלתי
לקח לו זמן לענות לי,הוא היסס.אחרי 2 דקות חשבתי שהוא כבר לא עומד לענות בכלל או שהוא היה כל כך עייף שהוא נרדם לי באמצע השיחה-מה שאומר שאני ממש משעממת.
אבל אז הרגשתי את נשימותיו על פני-את הבל פיו.
הרגשתי את שערו מדגדג את פני.
ואז הוא נישק אותי-שפתיו נצמדות אל שפתי ברוך אין קיץ,והוא נתן לי תשובה,לא מילולית אלא פיזית.

פרק 34
נמ שירן
הנשיקה הייתה רכה,מלטפת-כמו חיבוק,עוטפת בחום ואהבה.
הרגשתי שמעין חמימות עדינה מתפשטת בתוכי.
אבל זה הרגיש לי כאילו אני עושה משהו אסור-מנשקת אח.
חוץ מזה,לא רציתי להשלות אותו-נייל הוא חבר,ממש כמו אח בשבילי.
לא רציתי לטפח בו תקוות שווא,לאכזב אותו,כי זה ברור לי שאני לא מאוהבת בן אני אוהבת אותו בתור אח.אני מאוהבת בזאין.
נישמותינו התמזגו וזה הרגיש לי לא נכון.
התנתקנו שנינו מהנשיקה בו זמנית והוא אמר בלחישה נרעדת,כשמצחינו מוצמדים זה לזה,
"מצטער.זה היה כל כך לא נכון."
יכולתי לחוש בהבל פיו.
"נייל.אני…אני לא רוצה להטעות אותך או משהו אבל זה לא זה.
אנחנו לא אמורים להיות ביחד.
באמת שאני לא רוצה לפגוע בך אבל אתה כמו אח בשבילי."
לחשתי-משתדלת לא להעיר את ליאם
"תקשיבי,אני מבין את זה כי גם אני מרגיש ככה.
באמת באמת שאין לי שום רגשות אליך,לא בקטע רומנטי.
את כמו אחותי הקטנה-האחות שמעולם לא הייתה לי.
אני לא יודע למה עשיתי את זה,זה פשוט…קרה"

נמ נייל
אמרתי לה את האמת-את מה שאני באמת באמת מרגיש.
היא כמו אחות בשבילי ואני לא רוצה איתה שום קשר רומנטי.
"אתה גם האח שמעולם לא היה לי,אחי הגדול.
אתה וליאם"
היא ענתה בלחישה עדינה
"אני שמח שסידרנו את זה בנינו"
אמרתי ,מנתק את מצחי ממצחה ומרחיק את ראשינו בסנטימטרים ספורים כך שאנו עדיין שוכבים פנים מול פנים.
"גם אני.
רק זה היה חסר לי עכשיו-עוד ריבים"
היא אמרה נאנחת.
"לילה טוב"
אמתי ונשקתי למצחה
"לילה טוב"
היא לחשה בחזרה.
התרוממתי מהמזרון וחזרתי למיטה,לליד ליאם שעדיין ישן או שרק שיחק את עצמו ישן,כשאני לוקח איתי את השמיכה והכרית שלי.
נשכבתי על המיטה כשמחשבות חדשות מתרוצצות בראשי,מחליפות את המחשבות הישנות,מחשבות על מה שקרה עכשיו-מחשבות על הנשיקה עם שירן.
אבל לא מחשבות בקטע רומנטי אלא יותר דאגות-דאגות שזה יהרוס את הקשר ביננו ושאני לא אוכל לשנות את זה.דאגות שהקשר יהפוך להיות כבד ומעיק ומביך.ותקוות-תקוות שזה לא יהיה כך.
אחרי כמה דקות שהמחשבות האלה מתרוצצות בראשי,נרדמתי.
~~~~~~~סוף פלשבק~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הזיכרון העוצמתי הציף את ראשי.כשאני מסתכל על זה במבט לאחור אני בעצמי לא מצליח להבין איך נשיקה אחת קטנה שינתה את הרגשות שלי ככה למישהי-מאחות,החברה הכי טובה שלי,לרצון לפתח את זה לקשר רומנטי,למשיכה מינית עזה כל כך שאני פשוט לא מצליח להשתלט עלייה(על המשיכה,למי שלא הבינה).אני באמת לא מבין את זה.
"אבל…איך?…."
שירן כל פעם התחילה שאלה ונעצרה-קטעה את עצמה.
"אז מה שאמרת לי אז,אחרי הנשיקה,היה שקר?"
היא שאלה
"את מתכוונת לזה שאמרתי לך שאין לי שום רגשות אליך,לא בקטע רומנטי;שאת כמו אחותי הקטנה-האחות שמעולם לא הייתה לי?"
השבתי בשאלה והיא הנהנה לאות הסכמה.
"זה היה נכון באותו הרגע.אחרי זה…איכשהו-זה השתנה."
אמרתי לה את האמת.דיברתי בכנות,גלוי לב,משתף אותה ברגשותיי האמיתיים.
"אז איך?…איך זה התפתח למה שזה עכשיו?"
היא שאלה בהיסוס-פנייה מביעות ספק בלבול ספק הבנה חלקית.
"לא יודע.הלוואי שהייתי יכול לענות לך אבל אני בעצמי לא יודע."
"תקשיב נייל,אני אגיד לך בדיוק את מה שאמרתי לך באותו הערב.אני לא רוצה להטעות אותך,אני עדיין מאוהבת בזאין ואני לא רוצה להפוך אותך לריבאון-אני לא רוצה!"
נימת קולה עמדה על הגבול הדק שבין שכנוע לתחנונים.
"אני לא יכולה להגיד לך שאין לי רגשות אל זאין,שהתגברתי עליו,כי זה שקר.זה יהיה פשוט שקר.ואני לא רוצה לשקר לך או להשלות אותך או לפגוע בך-אני לא רוצה,באמת שלא.אתה החבר הכי טוב שלי ואתה חשוב לי-אתה מאוד חשוב לי.אתה כמו אח בשבילי ואני לא מסוגלת לעשות לך את זה.אני יודעת שזה לא יצליח ביני לבין זאין,זה פשוט לא יעבוד ביננו-אנחנו לא מתאימים וכנראה שלא נועדנו אחד לשני אבל עדיין יש לי רגשות אליו,הרגשות לא נעלמו וייקח לי קצת זמן להעלים אותם.תיתן לי קצת זמן להתאוורר,להיתאפס על עצמי-אולי אז.אני אשקר אם אני אגיד שכשנישקת אותי לא הרגשתי משהו,איזו תזוזה בפנים."חיוך קטן בצבץ על פניי-יכול להיות שיהיה לי סיכוי איתה,"בפעם הראשונה שנישקת אותי הרגשתי שזה טעות,שזה לא אמור לקרות,שאני עושה משהו אסור,שאני מנשקת את אחי אבל כנראה שמשהו השתנה גם אצלי,שהנשיקה הזאת שינתה גם אותי כי בנשיקות האחרות שלך הרגשתי שחמימות מציפה אותי,הרגשתי פרפרים בבטן,הרגשתי שזה נכון-שזה טוב."היא דיברה במהירות,לא עוצרת לשנייה אפילו לא כדי לקחת אוויר,"אבל אם כל זה,אני צריכה זמן ואולי אז…"היא השאירה את סוף המשפט תלוי באוויר,"אני לא רוצה לפגוע בך בשום צורה שהיא אבל אני מקווה שאתה יכול להבין אותי,את מה שעובר עלי.אני מאוד מבולבלת-אף פעם לא הרגשתי ככה,אף פעם זה לא קרה לי-לא הרגשתי לשני בנים בו זמנית ואני פשוט לא יודעת מה לעזאזל לעשות עם עצמי.בבקשה תבין אותי ואל תיקח את זה אישית,אל תיפגע כי הדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה לפגוע בך."היא אמרה ופשוט השתתקה.
לא ידעתי מה לעשות,איך להגיב ופשוט השתתקתי ביחד איתה.היא בלבלה אותי קצת-אז יש לי סיכוי איתה אבל לא עכשיו? אז יש לה רגשות אלי?-וגם לזאין? הרגשתי מבולבל ומיליארד רגשות הציפו אותי באותו הרגע.היא בהתה בי בציפייה לשמוע את התגובה שלי,מה יש לי להגיד על כל מה שהיא אמרה לי הרגע-על כל הנאום שלה,על זה שהיא שפכה את הרגשות שלה לפני הרגע.בסופו של דבר רק פלטתי,"אני אוד מעריך את זה שאת כנה איתי וששיתפת אותי במה שאת מרגישה.אני מבין אותך."
"אבל…אתה בטוח שאתה בסדר? אני באמת שלא רוצה לפגוע בך ואתה יקר לי כל כך-"
קטעתי אותה ואמרתי,"אני בטוח,זה באמת בסדר.גם אני מבולבל עכשיו ואני חושב שזה עדיף ככה לשנינו-לקחת פסק זמן,להבין את מה שקורה."
"אני שמחה שאתה מרגיש ככה ושאתה מצליח להבין אותי."
חיוך התפרס על פנייה ובתגובה גם על פניי.
"אבל נייל-אני רוצה שתבטיח לי דבר אחד."
היא אמרה
"מה?"
"אני לא רוצה שזה יפגע בחברות בנינו,שנתרחק פתאום.אתה מאוד חשוב לי ואני רוצה שנמשיך להיות חברים כרגיל עד ששנינו נתאזן ונבין מה קורה איתנו ומה אנחנו מרגישים ולמי.אני לא רוצה שהקשר ביננו יפגע,יפגם,שהוא ישתנה פתאום והכל יהפוך למביך וכבד ומעיק."
"גם אני חשבתי על זה.אנחנו ניקח פסק זמן ונמשיך בנתיים רגיל-בלי להפוך את זה למעיק ומתוח."
אמרתי מצחקק-הבחורה הזאת פשוט קוראת אותי כמו ספר פתוח.
התחבקנו שנינו מצחקקים
"אז סיכמנו?"
היא שאלה תוך כדי חיבוק,לוחשת לאוזני ועוטפת אותה בהבל פיה החמים.
"כן,סיכמנו."
אמרתי
"יופי."
למרות שלא ראיתי אותה יכולתי להרגיש שחיוך רחב חושף שיניים מתפרס על פנייה.
התנתקנו מהחיבוק,נעמדים שנינו,הולכים לחפש את הבנים כדי שנוכל לשמור על ביבי לוקס.
תגיבו ותדרגו!!!