חצר פרק 8 ואחרון

היה שקט בחצר, אבל המון בלגאן, ריח שרוף של עשן שחור וגדר שחורה שבקושי החזיקה מעמד, האם כאן תם סיפורנו? לא, הוא לא יכול להיגמר ככה, ממש לא. זה לא הגיוני, אבל תאשימו א הילדים הגדולים האלה, אלי דן וגלי שפוצצו את החצר הזאת, טוב גלי הצטערה על זה, אבל בסוף כולם נענשו, הם טבעו בים הדמעות של גלי, אז הים הזה התייבש והחיים של התושבים שגרו מסביב לחצר מתנהלים כרגיל. אבל אני יכול לגלות לכם סוד קטן, נכון בחצר שהמון יצורים התפוצצו, גם אורגלי וקשת, אבל קסם לא, כי קסם היה קוסם מיוחד, הוא לקח כמה צעדים קדימה והסתכל על השמש החמימה והרגיש את הרוח שליטפה את פניו. "וואו, אני לא מאמין שאני נשארתי, וואו כל היצורים התפוצצו וגם אורגלי וקשת וקינבא, היו לי חברים טובים בחצר הזאת. אבל אני לא אשכח אותם. בסדר, אני צריך לצאת מהחצר הזאת כמה שיותר מהר, לפני שעוד פצצה תתפוצץ. רגע אחד, מה אני רואה כאן?" היצורים התעוררו לחיים בדרך פלא, לא ראיתם דברים כאלה, זאת הייתה הרגשה נפלאה ומרגשת. "קסם" אמרה קשת וחיבקה אותו, "אני מצטערת על מה שקרה עם אורגלי, זה לא יקרה יותר לעולם. אני מבטיחה, קסם."
"זה בסדר," אמר קסם וחיבק את קשת חזק חזק, "זה בסדר!" אורגלי רץ אל קסם וחיבק אותו, "אני מצטער חבר יקר שלי" הוא אמר. "לא, אני זה שצריך להתנצל בפניכם ובפני קינבא על ההתנהגות המרה שהייתה לי בשבוע האחרון, בימים האחרונים הרגשתי שהכל טוב, אבל אז גיליתי שהיחסים שלי ושל עוד המון חברים שלי בחצר הזאת השתנו לרעה, אני מצטער." קינבא חיבק את קסם ואת אורגלי. "אווו, חבר יקר, גם אתה הצטרפת!" אמר אורגלי ונתן לקינבא ספר קסמים, "מתנה ממני" הוא אמר.