ירח אדום פרק-21: ביצת עין
כולנו נכנסנו בשקט לבית, מנסים לא להעיר את הישנים ולעלות לחדרינו אולי לתפוס חצי שעה שינה לפני הטיסה.
'אני נכנסת להתקלח, נסה לא לעשות יותר מידי רעש עד שאני יוצאת.' אמרתי לאוז ועזרתי לו להיכנס לחדר, חצי תומכת בו וחצי סוחבת אותו.
'אני אנסה.' אמר וחייך בשיכרות.
'מזל שלא נדפקת בעצים בדרך לכאן.' אמרתי והוא גיחח בשקט, התקלחתי וראשי החל לכאוב קשות.
'זה רק ההאנגאובר מתחיל, את תרגישי יותר טוב אחרי קצת שינה.' אמר לי אוז ואני יבשתי את שיערי נכנסת לפיג'מה עם מכנס ארוך, נהיה קצת קריר בזמן האחרון ואני לא רוצה לתפוס צינון.
'אם אתה רוצה להתחלק זה עכשיו, לא יהיה לך זמן לפני הטיסה.' אמרתי נכנסת למיטה, מנסה להתמקם בנוחות לכמה שינה שאני אצליח לקבל.
'טוב.' אמר בעצלות ונכנס בצליעה למקלחת, נרדמתי לזמן שנראה כמו כמה שניות כשאוז העיר אותי.
"הגיע הזמן לצאת, ארזתי לך דברים." לחש לי וראיתי שהוילונות מוסתים, בידו כוס מים ולגמתי ממנה קצת.
"למה אתה לוחש?" שאלתי גם בלחשיה, הוא רק נשק לראשי ונתן לי לסיים את המים.
"כי אני יודע כמה יכול לכאוב הראש בהאנגאובר הראשון." אמר בלחש, הרגשתי פעימות בראשי והודתי לו אילמות.
"אז יוצאים בקרוב?" שאלתי בלחש קמה לאט מהמיטה, הנחתי את הכוס הריקה על השידה וראיתי את הבגדים שאוז הניח לי ללבוש.
"האמת שעודד כמה דקות איימי אמורה לעלות לכאן ורק להעיר אותנו." אמר בחיוך מלא אשמה.
"אם לא היה לי כזה כאב ראש הייתי צועקת עליך." אמרתי בקול רגיל וראשי כאב מאד.
"את יודעת מה מרפא כאבי ראש ומיגרנות?" שאל והתקרב אליי.
"לא עכשיו אוסקר." אמרתי דוחפת אותו מעט, הוא העמיד פני נעלב והושיט לי משהו בעטיפת כסף.
"שוקולד לונה, מה את חושבת שאני?" שאל וצחק, נתתי לו מבט מעוצבן ולקחתי את השוקולד אוכלת אותו לעטכדי לא להקיא אותו.
"אני הולך לפתוח את הוילון עכשיו בסדר?" שאל בלחש והנהנתי לאישור, הוא הלך לחלון והסיט את הוילונות נותן לאור להאיר את החדר ולחמם את פניי. עצמתי את עיניי לפני שפתח את הוילון ועיני כאבו מעט מהאור, פקחתי לאט את עיני נותנת לאור לעטוף אותי החמימות.
"מרגישה בסדר?" שאל אוז בקול עדין.
"יותר טוב, אני ממש צמאה אבל." אמרתי תופס את גרוני היבש, הוא תפס את ידי וירדנו למטבח.
"בוקר טוב." אמרתי בשקט לקלסי, פייז' וקמרון שישבו ליד השולחן בחדר האוכל, כוסות מים וקצת אוכל לידם. הם מילמלו משהו שנשמע כמו בוקר ואני ואוז התקדמנו למטבח, דוריאן עמד שם מוציא קצת ירקות מהמקרר.
"בוקר טוב, רוצים משהו לאכול?" שאל בווליום שראשי התנגד אליו.
"בוקר גם לך, כן תודה. אבל בקצת פחות רעש." אמרתי ותפחתי על כתפו.
"אני מכין ביצים, ביצת עין או מקושקשת?" שאל את שנינו, מצביע עלינו עם המרית הושמנית.
"עין, לשנינו." אמר אוז חייכתי קלות.
"מעולה, שבו בשולחן יש טוסטים עם חמאה וקחו את הירקות איתכם." אמר והושיט לנו צלחת עם ירקות חתוכים.
תגובות (1)
מושלם מושלם מושלםםם אני קורא חדש לספר הזה, אתמול עשיתי מרתון שלם של כל הספר הראשון והשני מושללללםםםםם תמשיכייייי דחווףף יואוו