תסתכלי לי בעיניים תראי מה עשית ללב של גבר -45-

מנקודת מבטו של מתן :
קמתי בבוקר מיכאלה עדיין ישנה הבטן היפה שלה הציצה מהסמיכה נישקתי אותה בעדינות בשביל לא להעיר אותה וירדתי למטה להכין קפה .
בדרך אספתי את הדואר
מים ארנונה חשמל ביטוח רכב ….. צהל
פתחתי את המכתב

ברצוננו להודיע כי מתן יונה התקבל לסיירת גולני ועליו להתייצב בלשכת הגיוס
בתאריך ה 13 לדצמבר 2014 .
גיוס קל

הלב קפץ לי מהמקום !!!!!!!
כל החייםם חלמתי על הרגע שאני יהיה בגולני !!
אבל אז זה היכה בי !
איך אני יכול להיות חייל של גולני עם תאומים בני שנה בבית !?
כל ההתלהבות ירדה לי בשנייה
אני לא יכול להשאיר אותה לבד איתם …
הבטחתי לה שנהיה ביחד לאורך כל הדרך!
לפעמים בחיים צריכים לוותר ולחשוב על סדר העדיפיות בחיים ,ואני מעדיף שהיא תישן בלילות ולא תדאג לי ושיהיה מי שיתמוך בה שקשה ,למרות כל הרצון שלי היא נמצאת במקום הראשון אצלי וככה זה בחיים צריך ללמוד לוותר לדעת מה חשוב פחות ומה חשוב יותר.
זרקתי את המכתב עליתי למעלה להתארגן לעבודה .
ג'ינס חולצה לבנה ונעליי שוקס סידרתי את המארינס שרשרת של מגן דוד זהב גורמט של דור אייפון ואת המפתחות של האוטו ויצאתי לעבודה .

_____-מנקודת מבטה של מיכאלה :_______

קמתי לי בבוקר מרגישה את הכובד של התאומים כבר חזק חזק הלכתי לכיוון המקלחת צחצחתי שינים וירדתי למטה .
מתן לא היה בבית אבל השאיר לי פתק "אהבה שלי אני בעבודה יעבור בבית שלך להביא לך בגדים שתישני אצלי ויבוא חזרה הביתה "
החלטתי להכין לי חביתה הוצאתי את הביצים ואת הירקות
פתחתי את הפח כדי לזרוק את השאריות …
מזה ?.
הוצאתי פתק לבן מהפח … מכתב זה היה מכתב מהצבא …
גולני!? למה הוא זרק את זה !? זה חלום שלו את זה אני יודעת … אולי זה בגללי ?..
התקשרת לאבא ..
"דאדי … איפה אתה ?"
"אני חוזר בידיוק מהמכון … "
"אז אני יראה אותך בבית…"
"קרה משהו ? "
"כן .. לא ..בערך "
"את רוצה שאני יבוא לאסוף אותך ? ."
"לא לא אני ילך ברגל .."
"את בטוחה שזה טוב ?"
"כן אני רוצה לנשום קצת אוויר ."
"טוב כפרה שלי אז אני יראה אותך בבית .. "
התארגנתי בחולצה מכופתרת רופפת לבנה וטייץ וכפכפים הברשתי את שערי הארוך הנחתי על ידי את הגורמט של מתן ועל צוארי שרשרת זהב דקה שאושר קנה לי. לקחתי את המפתחות האייפון ואת המכתב מהצבא והלכתי לבית ..

כשהגעתי פתחתי עם המפתח אבא ישב בסלון ..
"בת שלי!!! "
הוא קם וחיבק אותי .
"בוא תשבי אני יביא לך לשתות .. "
וכמו שרק אבא יודע הוא חזר עם לימונדה ואלפחורס .
התיישב לידי …
זרקתי את המכתב על השולחן …
"מה זה ?.."
"תפתח … "
"גולני?.."
"כן .. אבא זה חלום שלו !!! אני לא יכולה לקחת את זה ממנו … מצאתי את זה היום בפח אני לא יסלח לעצמי ! אם הוא לא יהיה שם .. "
"את בטוחה שאת מוכנה לעשות את הצעד הזה ? ."
"איזה ? "
"לשחרר אותו … הוא לא יהיה הרבה מאד זמן בבית ואת תצטרכי להישאר איתם לבד הרבה … "
"הם יהיו בני שנה .. יהיה לי יותר קל מעכשו .."
"ואם תיהיה מלחמה… "
"אבא אל ! "
"את צריכה גם לחשוב על זה !! "
"לא חושבים על דברים כאלה ! חס וחלילה חמסה חמסה טפו טפו טפו ! "
כעסתי מביפנים רתחתי !!!
אנחנו נצטרך לדבר על זה ואני בטוחה שזה לא יהיה קל .

נישקתי את אבא לקחתי בגדים בשביל שמתן לא יצטרך לעבור כאן וסימסתי לו שהייתי קצת בבית ושהוא לא צריך לעבור ..
חזרתי הביתה והכנתי שניצלים ואורז כמו שמתן אוהב שיהיה לו שיחזור .
והתיישבתי בספה קצת להעביר את הזמן
אבל שקעתי רק יותר ויותר במחשבות …
________________________________________________________________

קרן פלס -לייק וואנקה
מי ימלא את הרצפה שלי בנעליים רטובות
מי ילכלך לי את החלומות בנהמות שינה קצובות
מי יחכה לי ברחובות
עד שאשוב אליו ובידיו געגועים אליי

מי יאהב אותי למרות כל הדקירות בלב
בגלל כל הדקירות
ומי יבקש אלי גם כשקשה
אולי תביני שמותר לנו לטעות
למי יש עיניים עצובות
אושר נכון
מי ישטוף את הכלים שלי בסבון
יקנה לי אבוקדו ,יחמם לי את הדם
יחייך אלי לפני שהוא נרדם

כשאתה נעלם אין עולם אין מילים
גם הים הוא רק ים סתם גלים על גלים
אז אל תשכח שהבטחת, כשתגדל
ניסע שוב לשחק בלייק וואנקה

מי יפצע אותי באהבה , ייתן את התשובה הלא פשוטה
ומי יטגן את הבצל צהוב שרוף חצי שקוף
בדיוק כמו שאתה
מי עוד עושה אותי שקטה
היית רעש מושלם
היינו רעש מושלם

אין בכלל חרטות או דמעות
זה פשוט זה פשוט
כי שווה לי לטעות אם אתה הטעות
רק אל תשכח שהבטחת כשתגדל
ניסע שוב לשחק בלייק וואנקה
רק שנינו וערסל.
________________________________________________________________

לאט לאט נירדמתי ..
קמתי מנשיקות קטנות על הצוואר שלי …
ראיתי אותו יושב מולי מלטף לי את השיער …
"נירדמתי?"
"כנראה …"
"מה השעה ? "
"שמונה וחצי …"
"מה!?!? הייתי צריכה לאסוף את נתנאל ב 4 ! "
"זה בסדר …הוא הלך לרועי ."

"אה אוקי ..אממ יש אוכל בסירים אני עולה להתקלח .."
התקלחתי המחשבות עדיין רצו לי בראש שוב ושוב ושוב…

יצאתי מהמקלחת והתלבשתי בפיג'מה ארוכה של מיני מאוס שחורה ,צחצחתי שיינים ,הברשתי את שערי וירדתי למטה .
מתן ישב ואכל במטבח .
התיישבתי מולו .
"תגיד קיבלת כבר זימונים לסיירות משהו ? "
"לא .. עדיין לא …"
"גם לא תשובה מהמיונים של גולני ? "הוא הפסיק לאכול גירד בעורפו וענה לי בקצרה בלי רגש כאילו הוא לא חלם על זה בלילות,לא דיבר איתי על זה שיחות של שעות ולא הכין אותי נפשית להכל רק כדי שנישאר חזקים עוד ליפני ההריון.

"נפלתי .. "

"נפלת ? "
"כן במיונים לגולני …לא עברתי "

הוא לא הסתכל לי בעיינים הוא היה שקוע בצלחת ,הוא ידע שאני מכירה אותו כבר מספיק טוב בשביל לדעת מתי הוא אומר לי את האמת ומתי הוא מסתיר אני רואה לו את זה בעיינים.עברה בי הרגשה רעה שאנחנו חוזרים אחורה ,שהוא מפחד מהתגובה שלי ובגלל זה הוא שומר לעצמו. חזרנו לסודות לשקרים והכל כדי לא לגרום לי סבל …אני לא יכולה להאשים אותו כי הכל בשבילי אבל כואב לי בגוף ,כואב לי בלב שהוא מוותר על עצמו, מבטל את הרצונות והתשוקות שלו בשביל שלי יהיה טוב ,והדבר שהוא לא מבין הוא: שכל מה שיעשה לו טוב כל חלום שהוא יגשים כל פסגה שהוא יצליח לכבוש אני יהיה הבנאדם הכי מאושר בעולם!

"מתי ידעת ?.." רציתי רק לשמוע את האמת ממנו אבל הוא לא נשבר.

"שבוע .."

"שבוע שלם לא אמרת לי!?!"

"זה כבר לא משנה … "
"זה משנהה!!"
"לא זה לא משנה אל תפתחי על זה ריב .."
היה שקט מגעיל באוויר .לא יכולתי יותר התפוצצתי מעצבים על עצמי ועליו אבל בעיקר על זה שאני מתחילה להבין כמה הוא משקיע מעצמו וכמה אני לא מודה לו מספיק.
הכל פשוט ישב לי על הלב .

"אני לא יפתח ריב אם תפסיק לשקר לי! "

הוצאתי את המכתב מהכיס של הפיג'מה וזרקתי על השיש .

הוא הסתכל על המכתב והניח את המזלג …העיינים שלנו נפגשו כל מה שיכולתי לשדר לו זה אכזבה.

מתן קם אליי ..
"מאיפה הבאת את זה .?."
הדמעות חנקו אותי ,אבל לא נתתי להן לצאת

"פעם הבאה שאתה רוצה לשקר לי ככה תחביא לפחות את המכתב עמוק בפח ."
לא נתתי לו אפילו להגיב עליתי למעלה ..

נשכבתי במיטה …
אחרי חצי שעה שהוא נתן לי להירגע ולנשום כי הוא יודע שבמצבים כאלה להירגע ולסדר את המחשבות שלי זה דבר שהוא חובה ואם אנחנו מדברים ישר אז דברים מהעבר עולים למעלה ואנחנו יורים מילים בלי לחשוב שניה עד כמה זה ישפיע על הצד השני …
שמעתי את הדלת נפתחת והרגשתי אותו שוכב לידי מנשק לי את הצוואר ומלטף אותי כמו שרק הוא יודע …ממיס אותי כמו בכל יום מחדש,ואני במחשבות שלי יודעת שלמרות הכעס זכיתי בחבר הכי מדהים שיש.

הסתובבתי אליו קצת מתקשה בגלל ההריון …

"אני מצטער חיימ שלי לא רציתי להפיל את זה עליך "הוא קבר את ראשו בצווארי

ליטפתי את פניו ..

"מתן … ב 13 לדצמבר אתה ואני והמשפחה שלי סבא וסבתא שלך ונתנאל מתיצבים בלשכת גיוס עם שני הילדים שלך אתה לא מוותר על זה אני לא נותנת לך לוותר על זה ! אתה חייב להפסיק לבטל את עצמך ואת הרצונות שלך החלומות שלך בגללי ,אני לא רוצה את זה ..אני רוצה שתתפתח שתרגיש חופשי להגשים דברים שתתגיס שתילחם על דברים ,כל דבר שתעשה אני כלכך יתגאה בך ,אני בחיים לא יגיד לך לא על משהו שאתה רוצה אותו כלכך ,אתה חייב להפסיק לבטל את עצמך בשביל לגרום לי שקט כי זה לא חיים מלאים ,תצא ,תחווה ,תחזור ואני מבטיחה לך שאני יחכה לך כאן"

"על מה את מדברת ? אני לא יכול ללכת לגולני זה 7 חודשים של טירונות !! … זה לא רלוונטי יותר את בהריון ואני לא משאיר אותך לבד ..אני לא יכול אני לא ישן בלילה שאני יודע שאין לך עזרה שאת דואגת שלא שקט לך ,שאין את מי שיגונן עליך וידאג לך ,ויעזור בבית "

מתן תמיד אמר לי שאם זה לא הוא זה בן של מישהי אחרת חבר של אהובה אחרת שמחכה לו ואני לא מוכנה לקחת את זה על עצמי שהוא ירגיש חסום בגללי.
"יהיה קשה אני יודעת אני בטוחה שיהיו לי ולך הרבה לילות של געגוע ושל חוסר שקט אבל אין מה לעשות אנחנו חיים במדינה הזאת וזה חלום שלך ואני לא מתכוונת לקחת ממך אותו … אני ילדה גדולה והתברכנו במשפחות שתמיד יהיו כאן בשבילינו אז אל תדאג לי אני יהיה בסדר כל עוד אני ידע שטוב לך ."

"מיכאלה … "
הנהנתי עם הראש לשאלה …
"את הדבר הכי טוב שאלוהים יכל לשלוח לי … "
נישקתי אותה נשיקה אוהבת …
"אח !!"
"מה קרה הכאבתי לך ?! "
"לא …ניראלי שהרגשתי בעיטה … "
הוא הניח את ידו על הבטן שלי ..העיינים שלו נצצו … בוום !
צחקנו שנינו בפליאה התחבקנו והתיישבנו לראות סרט …
הסרט היה מעט מפחיד טוב הרבה מפחיד כל הסרט שכבתי על החזה של מתן בלי למצמץ …
"אה שכחתי לספר לך ! "
"למה להבהיל אבל!!!"
"סליחה סליחה זה קפץ לי לראש !"
"ממ ? "
"אנחנו נוסעים מחר לאילת ! "
"מה ?! אילת ?! "
"חח כן …"
"גם נתנאל ? "
"לא ..נתנאל צריך ללכת לבצפר הוא לא יכול להפסיד עוד ימים אז סבא וסבתא יבואו לישון כאן ואנחנו ניסע איתו לחול בהזדמנות .. "
"יההה איך מתאים לי!!"
"כן גם לי ,רק שנינו את ואני …

קמתי מהר מהמיטה
"מזה הקפיצה הזאת ?!"
"חייבים לארגן מזוודות זה מחר !!"
הוא תפס בידי
"יהיה לנו מספיק זמן מחר אהבה שלי נוסעים בערב ."
נשכבתי על החזה של מתן הוא שיחק לי בשיער ולאט לאט נרדמנו .
קמתי בבוקר לקחתי את נתנאל לכיתה ומשם נסעתי לקניות שיהיה לשוש ומוטי (סבא וסבתא של מתן) ולנתנאל אוכל לשבוע
עברתי בבית שלי והכנתי מזוודה חזרתי לבית של מתן וארגנתי גם לו מזוודה.
רשמתי לשוש ומוטי רשימה של החוגים והשעות של נתנאל והשארתי להם את הטלפון של ההורים שלי ושל אושר למקרה שיש בעיה.
אחרי שסיימתי את כל הסידורים והבישולים לקחתי את נתנאל מהבצפר הוא אכל ואני תפסתי מנוחה לכמה שעות

שוש ומוטי הגיעו בסביבות שש בערב ,ומתן ואני העמסנו את המזוודות, יותר נכון מתן העמיס ואני העמסתי את עצמי שזו גם משימה לא פשוטה עם תאומים לעלות על ג'יפ סגרנו את הדלתות והתחלנו בנסיעה.
הנסיעה לחופשה שלא נשכח בחיים .