חצר פרק 5

"בוקר טוב, איזה בוקר נפלא" אמר קסם.
"כן, בוקר טוב, בוקר נהדר, הקדרה לא חושבת ככה" אמר קינבא.
"איזו קדרה?" שאל קסם כאילו הוא לא יודע.
"הקדרה שעזבה אותך, אלו היו הרעשים!" אמר קינבא.
"מאיפה אתה יודע?" שאל קסם והסתכל על קינבא במבט זועם.
"אני יודע, זה לא עיניינך" אמר קינבא והזיז את זנב הדרקון שלו.
"זה כן עינייני, זאת הייתה הקדרה שלי!" אמר קסם.
"כן, ממש," אמר קינבא, "אתה חושב שזאת הייתה הקדרה שלך? זאת הייתה הקדרה שלי!"
"ממתי לדרקונים יש קדרות?" שאל קסם.
"ממתי לקוסמים יש קדרות? מאז שהקוסם רוטוק המציא את הקדרה?" שאל קינבא.
"כן," אמר קסם, "והקדרה שעזבה זאת הייתה הקדרה שלי!"
"לא, זאת הייתה הקדרה שלי!" אמר קינבא, "ויש לי הוכחות"
"כן, אני מחכה…" אמר קסם ורקע ברגליו.
קינבא הוציא רשימה ארוכה מהכיס של זנב הדרקון שלו. קסם חשב לעצמו, מה פתאום הכל הפוך, היחסים שלי ושל אורגלי משתנים, ועכשיו גם היחסים שלי ושל הדרקון קינבא משתנים.
קינבא כיחכח בגרונו והקריא מתוך המגילה, "לדרקונים יש קדרות."
"זהו?" שאל קסם, "אלו הוכחות שלך? כן, הוכחות של דרקון חה, חה, חה."
"מצחיק מאוד" אמר קינבא, "ויש לי גם תמונה."
"רגע, אתה לא אמרת בתחילת השיחה שלנו שהקדרה עזבה אותי?" שאל קסם והסתכל על קינבא בסקרנות, "טוב, נו תראה את התמונה, זה בטח פוטשופ קסום."
"ממש לא! ממתי אני משתמש בפוטושופ קסום? מה אני קוסם?" שאל קינבא.
"האמת היא שכן, אתה יודע לעשות כמה קסמים, נו תראה לי את התמונה כבר!" צרח קסם.
קינבא הראה לקסם את התמונה שלו ושל הקדרה עומדת בפתח הדלת, קינבא נופף לה לשלום. "זאת התמונה!" אמר קינבא, "כן, כן, כן, קסם, אתה נפלת בפח!"
"ואתה נפלת הישר לתוך הכלוב" אמר קסם, "וואו, זה רעיון מצוין, אני יכול לבנות כלוב לדרקונים."
"לא, אתה לא הולך לעשות את זה, ממש לא" אמר קינבא.
"אני כן, אני יכול לעשות מה שאני רוצה, אני אציע את הרעיון הזה." אמר קסם.
"למי?" אמר קינבא, "עם כולם אין לך יחסים טובים! חה חה חה!"
"אתה יודע שיש לך צחוק של מכשפה?" שאל קסם והלך לבנות כלוב גדול לדרקונים, הוא סיים אותו אחרי כמה שעות, בשעת צהריים והכניס את קינבא לתוכו וסגר אותו שם.
"אתה יפה בתוך הכלוב הזה, אתה יודע?" שאל קסם וצחק.
"זה לא מצחיק, זה שאני לא חבר שלך יותר ושהתחלנו לריב, זה לא אומר שאתה צריך לסגור אותי בתוך כלוב, זה ממש לא יפה, אני מגרש אותך מהחצר הזאת, עכשיו" אמר קינבא בזעם.
"אתה לא תעשה את זה!" אמר קסם, "עכשיו אני מחליט פה."
"תקשיב, בוא נפסיק את הריב הזה ואז היחסים שלך ושלי השתנו, יהיו לנו יחסים טובים." אמר קינבא, צחק ושיפשף את ידיו, "באמת. מה? אתה לא מאמין לי?"
"לא!" אמר קסם והסתובב לו בחצר. "אני אקרא לעזרה!" אמר קינבא, אבל קסם רק חייך ולא ענה.
"היי, קוסם מרושע, תוציא אותו מהכלוב, הוא אח שלי!" צרח דרקון אחד בצבע אדום עז.
אבל קסם רק חייך ולא ענה.
"היי קוסם, מה אתה עושה? זה בן דוד שלי!" צרח דרקון אחד בצבע שחור.
"הוא אבא שלי!" אמר דרקונון אחד בצבע כחול בקול קטן וידידותי.
וקסם שמע צעקות וצרחות: "מה הוא עושה? איזה קוסם משוגע!"
ואז בא מלך החצר והתקרב אל קסם, קסם עצר והמלך אמר: "קסם, אני מכיר אותך, אבל אתה אף פעם לא פגשת אותי, אני המלך, חצי שדון, חצי דרקון וחצי מפלצת."
"מזל שאתה לא ערפד!" אמר קסם.
"ואני רבע ערפד ורבע עטלף חולות, אני מגרש אותך מהחצר הזאת!" צרח המלך.
"אבל לא עשיתי שום דבר רע," אמר קסם, "הדרקון הזה קינבא, לא התנהג אליי יפה."
לחשושים, צעקות וצרחות. "שקט!" צרח המלך, "אני מאמין לך!"
"לא, אתה לא יכול להאמין לו. אבא שלי, הוא בכלוב, תשחרר אותו, בבקשה!" אמר הדרקונון.