מתחילים מחדש- פרק 10

נקודת מבט מוראל
הבטתי בעצמי במראה בפעם האחרונה.
"נו, אתה בא?" שאל שקד.
"חמש דקות." עניתי והמשכתי להסתכל על עצמי במראה.
"זה מה שאמרת לפני חמש דקות, בוא כבר גברת מגונדרת שכמוך." אמר שקד.
"שתוק." סיננתי לעברו העפתי מבט אחרון במראה, אבל הפעם באמת. שקד הביט בי ונאנח.
"זהו, אפשר לרדת." אישרתי.
"אני שמח…" אמר שקד בציניות.
שקד יצא מהחדר ואני אחריו, סגרתי את הדלת אחרינו וירדנו.
ירדנו למטה כולם חיכו לנו, חוץ משי.
שלא תחשוב ששכחתי לה את היום בבית הספר, היא עוד תקבל את מה שמגיע לה, ויש לי הרגשה שזה יקרה בקרוב, בקרוב מאוד אפילו.
"קחו, תנפחו." אמרה רומי.
"פ'חח.. באמת נראה לך שאני אנפח בשבילה בלונים, אוציא אוויר מהריאות שלי לחינם?" אמרתי בגיחוך.
"היית ונשארת אגואיסט." אמר דולב.
תראו את זה, קורא לי אגואיסט, לי?
"אגואיסט? " שאלתי בפליאה. "אני?" שאלתי והצבעתי על עצמי.
איך הם מעזים לקרוא לי אגואיסט, לי, אחרי כל מה שעשיתי בשבילם.
"את יודעת מה, תביאי בלונים." אמרתי וחטפתי מידה של רומי את השקית בלונים.
אנחנו כבר נראה מי האגואיסט כאן.
"מוראל, מה אתה עושה?" שאלה יהלי.
"מה שביקשתם." עניתי בזלזול והתחלתי לנפח בלונים.
"נו באמת…" מלמלה רומי.
"גם זה לא טוב לך?" שאלתי בכעס.
ואז נשמעו צעדים קטנים מכיוון המדרגות, זו בטח שי.
"ששש… היא מגיעה." אמרה סיגל וכולנו שתקנו.
"יופי אז מה תעשו עכשיו, תקפצו ותצעקו הפתעה?" שאלתי בלגלוג.
ברוך הביט בי במבט אזהרה.
"מה?" שאלתי בהרמת כתף.
"היא מגיעה." אמרה רומי.
ושמענו את הצעדים מתחילים להתקרב לעברנו לאט לאט.

נקודת מבט שי
זהו זה! אני חושבת שאני מוכנה. העפתי מבט ארון במראה בחדר שלי.ואהבתי את מה שאני רואה.
יצאתי מחדרי וטרקתי את הדלת אחריי.כבר היה אפשר לשמוע את המוזיקה שהתנגנה מלמטה.
לבשתי ג'ינס בהיר וחולצת בטן בצבע שחור ופיזרתי את השיער. ירדתי במדרגות. חיפשתי את כולם, המוזיקה החלה להיחלש לאט לאט.
ואז לפני שהספקתי להבין מה קורה.
"ברוכה הבאה!" כולם צעקו וזרקו עליי קונפטי. חייכתי חיוך ביישני, וכולם קפצו עליי בחיבוקים.
"עכשיו אפשר להתחיל את המסיבה!" אמר שקד.
והמוזיקה שוב הופעלה, הבטתי בבית שהיה ערוך ומקושט למסיבה, בלונים תלויים בכל מקום, שולחן עם ממתקים.
"נו, מה את עומדת ככה סתם, בואי לרקוד." אמר שקד והחל למשוך אותי לכיוון רחבת הריקודים.
"לא, שקד אני לא…" אמרתי אבל זה לא עזר שקד משך אותי לרחבת הריקודים.
שקד ואני קרענו את רחבת הריקודים, בתוך כל הריקודים העפתי מבט במוראל שישב על אחד הכסאות ושתה, כנראה אלכוהול.
כנראה מוראל שם לב שהסתכלתי עליו, כי הוא הסתכל עליי חזרה. מיהרתי להסיט את מבטי ממנו כשראיתי שהוא מסתכל עליי.
~
"וואו, אני גמורה." אמרתי לשקד כשישבנו על הספה אחרי שעה ומשו של ריקודים ללא הפסקה.
"אבל תודי שנהנית." אמר שקד וחייך אליי את החיוך שלו.
"מודה, מודה." אמרתי והרמתי את שתי ידיי לצדדים ככניעה.
שקד צחק.כמעט כל המסיבה הייתי עם שקד, הוא מצחיק וכיף לי איתו, הוא החבר הכי טוב שלי בבית.
"הכנו לכם עוד הפתעה קטנה." אמרה סיגל.
"עוד הפתעה?" שאלתי בפליאה.
"כן, אני חושבת שדיי תאהבו אותה." אמרה סיגל.
"אז איפה היא?" שאלה רומי.
"אני הולכת להביא אותה." אמרה סיגל והלכה לכיוון המטבח.
כולנו הסתכלנו אחד על השני דיי מבולבלים.
לאחר כמה דקות סיגל חזרה מהמטבח עם זוג צלחות בידייה, כולנו הסטנו את מבטינו אליה.
"אני לא מאמינה!" אמרה רומי בהתלהבות.
"מה זה?" שאלתי.
"הדבר הכי טעים בעולם!" אמר דולב.
"סליחה על הבורות אבל, מה זה?" שאלתי במבוכה.
"שי ופל בלגי, ופל בלגי שי." אמר מוראל בלגלוג.
"חה חה… דמיינתי או שהרגע עשיתי לי היכרות עם אוכל?" שאלתי.
"דמיינת." ענה מוראל בציניות.
"נו תטעמי כבר!" אמרה רומי.
"בסדר בסדר, הנה אני טועמת." אמרתי. הבטתי שוב בצלחת שלי בוחנת את מה שהיה בצלחת, את שני כדורי גלידה בטעמי שוקולד ובננה, את הופל שמעליו הייתה קצפת לבנה ומעלייה שכבה דקה של סירופ שוקולד.
העפתי מבט בכולם לפי הסדר שבו ישבנו, התחלתי ברומי אחריה שקד, רומי, דולב ולבסוף מוראל. התעכבתי על מוראל לכמה שניות הוא טרף את כל מה שהיה בצלחת.
"נו!" אמר שקד.
"בסדר הנה טעמתי." אמרתי ולקחתי את המזלג שהייתה בו חתיכה מהופל עם הקצפת ושילבתי עם הגלידה והכנסתי לפי.
כולם הביטו בי במתח.
יכולתי להישבע באותו רגע שזה הדבר הכי טעים שאכלתי.
"מממ…" מלמלתי בהנאה מביס לביס.
"תודי שזה הדבר הכי טעים שאכלת." אמרה רומי.
"מודה, בפעם המי יודע כמה שלי הערב." אמרתי.
אחר שסיימנו לאכול יצאנו לסיבוב אחרון על רחבת הריקודים.
המסיבה הייתה כל כך כיפית.
מי היה מאמין, אני כאן רק יומיים ואני מרגישה בבית.
~
"לילה טוב." אמרתי בזמן שכולנו התפזרנו לחדרים. נכנסתי לחדר שלי וסגרתי את הדלת אחריי.
החלפתי בגדים וכיביתי את האור, נכנסתי למיטה והתכסיתי בשמיכת הפוך הרכה.
"לילה טוב." מלמלתי ועיניי נעצמו להן לאט לאט.
~
התעוררתי מהאור שנכנס לחדרי, מתקשה לפקוח את עיניי, פקחתי את עיניי באיטיות, עדיין הייתי מסונוורת מאור שהגיף לחדרי.
"בוקר טוב." מלמלתי והתמתחתי במיטתי. פתאום הרגשתי משהו דביק בידי כאשר הנחתי אותה על פניי.
קמתי מהר ממיטתי, פתחתי את דלת החדר במהירות ורצתי לחדר האמבטיה שלמזלי הייתה פנוייה.
הסתכלתי על עצמי במראה פניי הפכו ללבנות, הנחתי את ידי הנקייה על פניי שהעבירו קצת מהצבע הלבן שהיה מרוח על פניי ליד הנקיה.
הצבע הלבן הזה היה לי מוכר…
"מוראללללל!" צרחתי ברחבי הבית.