“אין לי את האומץ להגיד לך כמה שאני אוהב אותך” – פרק 10
הוא התקרב עוד.
אני התרחקתי.
אני לא יכולה.
פשוט לא יכולה.
"מצטער.." הוא אמר.
כחכחתי בגרוני כמה פעמים.
הוא קם וגם אני.
המשכנו להתקדם לעבר ביתי.
"אתה רוצה להיכנס?" שאלתי עם חצי חיוך.
"לא.. זה בסדר טוב ביי" הוא אמר נתן לי נשיקה בלחי והלך.
"ביי" מלמלתי.
נכנסתי הביתה ועליתי לחדר.
נשכבתי במיטה והייתי באייפון.
היה לי טלפון.
'שוג אהבת חיי' היה רשום על הצג.
"הלו?" עניתי.
"את שומעת יש היום בערב מסיבה את באה נכון?" היא שאלה.
דווקא מתאים לי.
"ברור תבואי אליי בתשע וניצא סבבה?" אמרתי ולבסוף שאלתי.
"סבבה רגע מה השעה? פאק כבר שש ביי" היא אמרה וניתקה.
רגע שש?! פאק יש לי רק שלוש שעות רק מקלחת אצלי זה שעתיים.
נכנסתי להתקלח.
כשיצאתי השעה הייתה שמונה ורבע.
בחרתי שמלת סטרפלס צמודה עד טיפה לפני הברך בצבע סגול,נעלי עקב שחורות, שבע צמידים בצבע כסף, איפור עדין,בייביליס, שרשרת עם מפתח בצבע כסף ומלא בושם.
השעה כבר תשע וכמה דקות.
ירדתי למטה וראיתי את אבישג.
"נו כמה זמן?!" היא שאלה.
צחקתי ולקחתי אייפון, כסף ותיק צד קטן בשחור.
"אביתר" צעקתי לו.
"יורד" הוא צעק מלמעלה.
הוא נתן לאבישג נשיקה והיא נתנה לו נשיקה בלחי שהשאירה לו סימן של נשיקה.
"יאללה יוצאים?" הוא שאל.
הנהנתי.
נכנסנו לאוטו של אביה ואחרי כמה דקות הגענו.
נכנסתי והלכתי לבר בזמן שאביתר ואבישג הלכו לרקוד.
הזמנתי כוס קולה והברמן הביא לי אותה.
"שלום ליפה שנמצאת לידי" איזה מישהו בא לידי ואמר לי.
דאמט.
הוא מושלם.
יש לו שיער שחור עם בלורית קטנה כזאת, עיניים בצבע כחול וחום בקטנה הוא היה שרירי והוא נראה בן 17 בערך.
"שלום לחתיך הזה" אמרתי עם חיוך.
הוא חייך חזרה חיוך כובש.
"אביאל" אמר.
"נועם" אמרתי והוא התיישב לידי.
הכרתי אותו הוא אחלה בן אדם.
והוא לומד בבית ספר שלי.
הוא בן שבע עשרה והוא בכיתה עם אושר ואביה.
הוא חדש הוא הגיע לפני שבוע.
"תביא ואן גוך" הוא אמר לברמן.
"לא אל תשתה אתה תשתכר עכשיו" אמרתי לו.
"עזוב אל תביא" הוא אמר שוב לברמן.
אביאל הלך רגע הוא אמר שהוא כבר חוזר.
חיכיתי לו ובינתיים איזה מישהו הזמין אותי לרקוד.
ראיתי שאביאל לא הולך להגיע בדקות הקרובות אז הסכמתי.
הוא רקד צמוד אליי.
והוא אמר שהוא רוצה לצאת איתי שנייה החוצה בהתחלה היססתי אבל הסכמתי בסוף.
"אז מה אצלי או אצלך?" הוא שאל והצמיד אותי לקיר כשיצאנו מחוץ למועדון.
"מ..ה?" שאלתי לא מבינה.
"אצלי או אצלך כי הבית שלי ריק אז אפשר אצלי" הוא אמר והעביר לי יד על התחת.
" אממ.. סליחה אבל אני לא בעניין" אמרתי ובאתי ללכת אבל הוא לא נתן לי.
"נו תתן לי ללכת" אמרתי מתאפקת לא לבכות.
"ואם אני לא רוצה" הוא אמר והכניס לי יד מתחת לשמלה.
"נו תעזוב אותי" אמרתי ופה כבר התחילו לרדת לי דמעות.
"בבקשה אני מתחננת תעזוב אותי" התחננתי בדמעות.
"אממ.. לא נראלי" הוא אמר והעביר יד אחת על גופי ויד אחת הכניס מתחת לשמלתי.
"די בבקשה תפסיק" התחננתי שוב.
הוא בא להכניס את ידו ממתחת לתחתוני אבל הבאתי לו סטירה.
הוא היה ניראה רותח מעצבים.
פחדתי.
"מה עשית הרגע?!" הוא צרח עליי ובא לגעת לי בחזה.
אבל הוא הספיק מישהו עמד מלפני.
לא ראיתי מי זה ולא עניין אותי באותו הרגע.
נפלתי על הרצפה ופשוט בכיתי.
"לך" הילד אמר לזה שכמעט ואנס אותי.
הוא הלך והילד רכן לעברי.
רק אז ראיתי מי זה.
"אביאל.." לחשתי בפחד והדמעות המשיכו לרדת.
"די אל תבכי בבקשה זה חולשה שלי" הוא אמר וחיבק אותי אליו.
הוא מושלם.
פשוט מושלם.
נ.מ של אושר
יצאתי החוצה וראיתי את נועם ואיזה ילד מחבק אותה.
היא בכתה.
אני יעזוב את זה אני לא יתערב.
עישנתי סיגריה וניכנסתי לבפנים.
אני והיא בחיים לא נהיה ביחד.
בחיים.
~~ כעבור חודש ~~
נ.מ של נועם
עבר חודש אני ואביאל חברים כבר שבוע.
גיליתי שהוא באמת מושלם.
הוא שומר עליי ואני מרגישה מוגנת לידו.
אני ממש התאהבתי בו.
הוא מושלם בעיני.
רק שהכל יהיה בסדר בנינו ואני יהיה מאושרת.
תגובות (6)
אושר ונועם יהיו יותר מושלמים
מושלם תמשיכי ואני רוצה שאושר ונועם יהיו ביחד!!!
מושלם תמשיכייי
אני אשמח שתקראי את הסיפור החדש שלי !!
הסייפווור מושלםםם תמשיכייי
תמשיכייייייי
תמשיכיייייייייי