מלחמה של אהבה – סיפורון – לתחרות של uta
שרר שקט. אגלי הזיעה ירדו ממצחו של דין עד סנטרו. זה רק אני והוא עכשיו. בשנה האחרונה פלשו לארץ שלנו יותר מ-100 חוצנים. הממשלה קרסה,וערים נחרבו. על הצבא השתלטו החוצנים ושיעבדו את כולם,את כל החיילים. אבא שלי אחד מהם. דין אחד התלמידים מכיתתי. הוא אף פעם לא התאים לי. הוא שטותניק כזה,צוחק על כל דבר. אני רצינית ושקטה יותר. אבל,אני לא בוחרת עם מי אני צריכה להילחם. כשהכול התחיל,שנאתי את דין. אבל עכשיו,כשאנחנו כבר באמצע המלחמה,הוא הראה לי צד רציני יותר. אני יכולה להבין למה. הוא איבד אח ואבא במלחמה.אנחנו כאן,בבור שלנו,מתכננים את צעדינו הבאים לפגיעה בכוחות החוצנים. אולי אתם חושבים,למה אנחנו אלה שצריכים להציל את הארץ. הממשלה,לפני הקריסה,בחרה שני נערים מכל עיר, שבמקרה והעיר שלהם תהיה במתקפה,עליהם להציל את העיר. אז אני ודין נבחרנו. אבא אמר שאין לי מה לדאוג כי אני אמיצה וחכמה כל כך. ביום ראשון דין ואני הלכנו לבסיס הצבא. ראיתי את אבא. דמעות זלגו מעיני במהירות. דין חיבק אותי."אל תדאגי,אנחנו נציל אותם.את כולם."הוא אמר. חיבקתי אותו בחזרה. זה היה חיבוק אמיתי.חיבוק של אהבה. מיד השתחררנו מהחיבוק והמשכנו ללכת. שמענו ירייה לעברנו.פגעו ברגל של דין.אמרתי לו שנחזור לבור,שאם לא נחטא את המקום הוא יכול לפתח זיהום ולמות.הוא אמר שהוא יסתדר ויתגבר על הכול. תפסתי בידו ומשכתי אותו לעברי.הוא אמר שהוא יסתדר ונישק אותי. הייתי כל כך המומה.דין צעד לעבר הבסיס הצבאי וירה במחסן המטען שלהם.זה היה אמור לפוצץ את המבנה כולו.חזרנו לבור וישבנו מחובקים. פתאום,שמענו קול פיצוץ שהרעיד את האדמה.יצאנו מהבור וראינו,את המבנה הענק של החוצנים קורס ואת כל החיילים ההמומים שלא מבינים היכן הם נמצאים. דין ואני רצנו לעברם. חיבקתי את אבא. לדין לא היה את מי לחבק.שבועיים לאחר מכן,ממשלת הארץ הודיעה על חיסול החוצנים והוקרת תודה לי ולדין.הוא חלק בלתי נפרד מחיי.תמיד יישאר.
תגובות (5)
יפה מאוד.. אני אעלה מחר את התוצאות!..
היי :)
אפילו שאני לא שופטת בתחרות [או קשורה איכשהו אליה] אני אשמח לתת כמה הערות.
~ ראשית, צריך לעשות אחרי סימן פיסוק- רווח. זו התבנית [תודה לך ניקול על זה]: מילים פיסוק רווח מילים מילים פיסוק.
לדוגמא:
*כן לעשות*- אחת אחת, שתיים שתיים. לה לה, נופ. [משפט מפגר אבל בסדר].
*לא לעשות*- אחת אחת,שתיים שתיים.לה לה,נופ.
~ אני הרגשתי שפתאום עברת מהעלילה למצב הנוכחי וההפך, לא כל כך הבנתי מה קרה שם. היא מספרת את מה שקרה או בעצם חושבת תוך כדי עניין הדברים? תשדלי להוסיף תארים חיצוניים תוך כדי. זה ממש יכול להמחיש את קיומה שם.
~ תרדי באנטרים. כשצריך. הכל כאן כתוב כפסקה אחת. מאוד קשה לקרוא כך. נוסף על כך, זה לא נקי.
~ כשאדם מדבר אל תכתבי:
'דין חיבק אותי:"אל תדאגי."' [סתם דוגמא קצרצרה משם].
אלא כן תכתבי- 'דין חיבק אותי, "אל תדאגי."' או לחילופין- '"אל תדאגי." דין חיבק אותי"'.
~ 'מ-100 חוצונים.' שכתוב שם- שגיאה!
זה אמור להיות 'ממאה חוצנים.'
העלילה עצמה סך הכל מאוד יפה. האמת שלקיחת נער ונערה מכל עיר מעט הזכיר לי את משחקי הרעב [אפילו ששם מדובר במחוזים].
לא הבנתי מה הלך שם. הכל קרה מהר מידי. תתארי יותר, תתני את ההמחשה [אפילו שמדובר רק בעשרים שורות למשימה ועל כן, אני מאשימה את יוטה. אני חושבת שזה יוצר עלילה מהירה במיוחד וקשה כך לקרוא].
אין לי יותר מה להוסיף.
אני מתנצלת אם פגעתי, ואני ממליצה לך לשפר את הקטע על פי הערותיי [זה מותר בתחרות בכלל לשפר אחרי ביקורת?].
בכל מקרה זה יפה מאוד אך עדיין טעון שיפור. קחי את הערותיי לתשומת ליבך.
אוהבת ולילה טוב ♥
מחוזות*
טעות מפגרת. איך זה שתמיד אני נופלת בדברים הקטנים?
ותודה על התיקון. ידעתי את זה. אבל השעה שלוש בלילה, מחילה^^
תודה על הביקורת (:
אני משתדלת ללמוד מכולן (:
אני כתבתי את הסיפור המלא בטיוטה בוורד במחשב,הוייתי צריכה לשנות אותו קצת לפי אופן התחרות. אני יודעת שלא הקפדתי על האנטרים, כי היה צריך 20 שורות וניסית כמה שיותר להצמיד את זה (:
בקיצור,היו לי הרבה טעויות,תודה שהסברת לי ! אקח את זה לתשומת לבי בהמשך