חצר פרק הבכורה- מפלצות ושדים, ערפדים, פיות, דרקונים מכשפים וחדר הסרטים- מוקדש ליוטה

"קסם, אני מכיר אותך" אמר דרקון אחד, "מה העיניינים? מה? אתה לא מפחד להסתובב פה בלילה?" "ואתה?" שאל קסם ושילב את ידיו. "אני דרקון זה משהו אחר, למכשפים, למכשפות, לפיות ולמפלצות אסור להסתובב כאן, בעיקר לפיות." "כן, רק רציתי לחפש כאן עבודה, זה הכל" אמר קסם. "אי אפשר לחפש עבודה באמצע הלילה" אמר הדרקון ופיהק, מהפה שלו יצאה אש, "כן" אמרה פיה אחת שהתקרבה אל קסם, "אבל לי מותר להסתובב בלילה, אני פיית הנשיכות חה חה חה חה!" "תיזהר ממנה ועוד מהמון יצורים אחרים" אמר הדרקון ונשף אש. קסם ברח ופיית הנסיכות עפה אחריו, היא נשכה את היד שלו, קסם לא שם לב שהוא נכנס לחדר הסרטים של החצר, הוא סגר את הדלת, הפיה לא יכלה להיכנס פנימה, רק עכשיו הוא שם לב שהוא נמצא בחדר הסרטים הקסום, הוא לחץ על אחד הכפתורים בשלט, ישב על אחד הכיסאות ואז הוא ראה סרט אימה על פיראנות. "מה זה? מה זה? מי שם את זה?" שאל קסם בכעס, הוא התנשם בכבדות ולחץ על כפתור הכיבוי, הוא כיבה את הטלביזיה הגדולה ואז הוא שמע דפיקות בדלת. "רגע, אולי זה יצור רע, לא כדאי לי לפתוח" אמר קסם, "אני לא יודע, אבל… מה כבר יכול לקרות לי, טוב אני אפתח" קסם פתח את הדלת לאט לאט ואז קבוצה גדולה של ערפדים עפו ונכנסו לתוך החדר. "ערפדים!" צרח קסם וברח, יצא מהחדר, "אני לא רוצה להיות מכשף, רציתי להחליף מקצוע, אבל אני חייב לעשות את זה" קסם לחש משהו כמו: "קדבה קברה מרה ברה!" והערפדים נעלמו והשאירו אחריהם אבקה סגולה. "החצר הזאת לא מוצאת חן בעיניי" אמר קסם. הצרצר צירצר והירח הלבן האיר את קסם. המכשף קסם, ישב על ספסל חום בחצר ונהנה מהשקט, הוא ראה כמה דרקונים לוחשים, אבל זה לא הפריע לו, הוא אמר לעצמו: "טוב, אני אשן פה, רק הלילה, לא יקרה לי כלום אני יכול להתמודד עם היצורים האלו". קסם שכב על הספסל ועצם את עיניו, רוח קרירה ליטפה את פניו, אבל אלו היו רוחות, רוחות שאף אחד לא רואה, הרוחות לקחו את קסם לאחד הבתים בחצר וזרקו אותו לאח, אבל שנייה לפני, קסם התעורר כי הוא הרגיש שחם לו ואז הוא איכשהו השתמש בכוחות הקסם שלו ועצר את עצמו הוא ישב באוויר ואז נפל ונחת על הריצפה. "מה קורה כאן?" שאל קסם, "מה זה יכול להיות, אולי רוחות. טוב, אי אפשר לישון כאן, טוב אני אשן בבית שלי ומחר בבוקר אני אחזור לכאן. אוי, כואבת לי הרגל" קסם ניסה ללכת ולצאת מהבית הזה, שהיה בתוך החצר, אבל הוא לא הצליח היה לו קשה. "נראה לי שהרוחות רוצות להפיל אותי!" אמר קסם הוא עשה עוד אחד מהקסמים שלו, הרוחות נעלמו, למרות שהוא לא ראה אותם, הוא יצא מהחדר, יצא מהחצר והלך לבית שלו, "הדרקון צדק, ממש לא נעים להסתובב בחצר הזאת בלילה". למחרת בבוקר, החצר הייתה פעילה וכל הדרקונים, המפלצות, המכשפים והמכשפות התעוררו, התמתחו ופיהקו, גם קסם קם ממיטתו וחייך, הוא שתה קפה שהכין בעצמו בעזרת קסמים ויצא מביתו, הוא הלך ישר לחצר, הוא לא ידע עליה, אבל אתמול בצהריים החבר שלו, המכשף קדברו סיפר לו, שיש שם סודות, דברים מעניינים, חידות קסומות שאף אחד עוד לא הצליח לפתור וגם מקום עבודה, או כמה מקומות וייעוצים וכל מיני דברים אז קסם הלך לשם, גם למחרת בבוקר, הוא פתח את השער ונכנס לחצר. "בוקר טוב" אמר הדרקון וניפנף בזנבו. "בוקר טוב" אמר קסם וחייך, הוא הלך הפעם לחצי השני של החצר, שם היו יועצים, קוסמים ומקומות עבודה, קסם ראה שלט שכתוב עליו: "דרוש קוסם לחדר הקסמים הגדול של החצר, דחוף, דחוף." "אני יודע לעשות קסמים" אמר קסם ונכנס לחדר שכתוב עליו: "חדר הקסמים". "אתה קוסם?" שאלה אישה אחת עם שיער צבעוני ארוך וחלק. "כן, אני יודע לעשות קסמים" אמר קסם, "קוראים לי קסם, זה גם אומר משהו." "מממ… אוקיי," אמרה האישה, "לי קוראים קשת, בגלל שהשיער שלי צבעוני, הוא בכל צבעי הקשת, אמא שלי בחרה לי את השם הזה. אוקיי, אני מבינה שקראת את השלט ושאתה רוצה להתעסק בקוסמות, כאן אצלנו בחצר, אז אין לנו בעיה רק תחתום כאן, בתחתית הדף, בבקשה" קסם חתם על החוזה, מתחת לפסקה האחרונה ונתן אותו לקשת. קוסם אחד בשם אורגלי משך את קסם לתוך החדר, הוא הושיב אותו על הספה וישב לידו, "נו, תראה לי אילו קסמים אתה יודע לעשות" אמר אורגלי, "אה שכחתי, נעים מאוד, אני אורגלי, מלך המכשפים, שהוא צריך להיות במקום מכובד כמו החצר הזאת והנה אני כאן, טוב, תראה לי אילו קסמים אתה יודע לעשות." "אוקיי" אמר קסם ולחש: "אוגרה את קאמור" החדר גדל והפך להיות ארמון מפואר ואז קסם החזיר את החדר למצב הקודם. "וואו, זה כבר קסם טוב, רק קוסמים טובים, שלמדו קסמים יותר משש שנים, יכולים לעשות את הדברים האלו." "כן, תודה" אמר קסם, "אני יכול להראות לך עוד קסמים אם אתה רוצה" "לא תודה, זה מספיק" אמר אורגלי וחייך אל קסם. לפתע, קסם נעלם. "מה זה? איפה הוא?" שאל אורגלי ואז הוא חזר בחזרה וצחק. "או, זה קסם לקוסמים מתחילים, אבל בסדר, נקבל את זה," אמר אורגלי וחייך, "גם אני יודע לעשות קסמים, טוב אני צריך שתעזור לי בחצר הזאת, יש כמה יצורים שצריכים שנכין להם תרופות פלא וכל מיני שיקויים, אז הם פונים אליי ואני לא מספיק לעשות את הכל, אז אתה תוכל לעזור לי." "אוקיי," אמר קסם, "אני מאוד אשמח לעבוד פה בחצר הזאת, אבל בבוקר, אם זה בסדר מצדך." "כן, בבוקר, זה מה שהתכוונתי להגיד לך, אתה רוצה להגיד לי גם שאתה קורא מחשבות." "כן," אמר קסם, "אבל אני לא מתמחה בזה, אז אני יכול להגיד לך שקראתי את המחשבות שלך, אבל אל תבקש ממני להתעסק בזה." "אתה תתעסק במה שאני רוצה, צריך לעשות הכל כדי לספק את יצורי החצר" אמר אורגלי. "בסדר," אמר קסם, "בסדר, אז עכשיו מגיע אלינו הלקוח הראשון?" "כן" אמר אורגלי, "לקוח ראשון נא להיכנס." לחדר הקסמים נכנסה מפלצת כחולה עם בטן מפוספסת, קרניים צהובות, פנים סגולות ורגליים קטנות. "טוב," אמרה המפלצת, "לי קוראים פארורה ויש לי כאבי בטן, אני צריכה שתכינו לי משקה או תרופה בבקבוק כדי שהבטן שלי לא תכאב." "בסדר," אמר אורגלי, "אנחנו ננסה לעשות משהו." המפלצת יצא מחדר הקסמים. "אה… אורגלי, אני רוצה לעשות סיבוב בחצר כדי להכיר אותה יותר טוב ואז אני אחזור לחדר, בסדר?" שאל קסם. "כן" אמר אורגלי וחייך. קסם יצא מהחדר והסתובב בחצר, הוא רץ ודילג בין העצים, הוא ראה מפלצות ודרקונים צוחקים, מדברים, שרים ומעשנים. "נו, מצאת לך מקום נחמד?" אמר הדרקון, "רק אל תבוא לכאן בלילה, אני מזהיר אותך בפעם השנייה." "בסדר, אני אזכור את זה" אמר קסם והמשיך בדרך, אבל הפעם הוא הלך. קסם ראה עצים, פרחים, נדנדות וכל מיני חדרים, המון חדרים בתוך מבנים משונים והמון שלטים, הוא הלך בחזרה לכיוון חדר הקסמים, אבל אז הוא נתקל בערפדים. "חשבתי שאתם חיות לילה" אמר קסם, "טוב, אני רק צריך להשתמש בכוחות הקסם שלי. אוף, למה הם לא פועלים?" קסם ניסה וניסה לעשות איזה קסם ולהעלים את הערפדים, אבל הוא לא הצליח, אז הוא ברח והערפדים התעופפו אחריו. "די תפסיקו!" אמר קסם, אבל זה לא עזר לו, הוא נפל על הדשא, לשמחתו, הערפדים המשיכו לעוף, הם חשבו שהוא המשיך לרוץ. "וואו, זה היה קרוב" אמר קסם, "טוב, אני צריך לחזור לחדר הקסמים" קסם הלך לכיוון של חדר הקסמים, הוא הלך ואז נכנס לתוך החדר. "מממ… עשית סיבוב קטן של כמעט חצי שעה, למה התעכבת ככה? פגשת משהו בדרך?" שאל אורגלי. "האמת היא שכן," אמר קסם, "עפו אחריי ערפדים, אבל לא הצלחתי להשתמש בכוחות הקסם שלי, אז שכבתי על הריצפה ואז הם התעופפו ואז התנשמתי בכבדות ונכנסתי לחדר." "אהה, הבנתי, זה יכול לקרות לכולם, לכל מי שמסתובב בחצר הזאת, זה רק היום השני שלך כאן, עוד כמה ימים אתה כבר תתרגל לזה, תכיר את היצורים שיש פה, איפה הם מסתובבים, אם הם פעילים ביום ובלילה וכדומה" אמר אורגלי וחייך אל קסם.