" מתפלל שזה חלום ואתה זה שתעיר אותי " – פרק 25

״אני בבית.״ הכרזתי כאשר פתחתי את דלת הבית שלי.
״איפה היית?״ אמא שלי שאלה בדאגה.
״בקניון, הלכתי לקנות שמלה.״ עניתי והתקדמתי את המטבח, והיא התקדמה אחריי.
״שמלה? לאן?״ שאלה אותי.
״יש לי דייט אמא.״ אמרתי והסתובבתי אליה, היא חייכה חיוך גדול וחיבקה אותי.
״חיכיתי שהיום הזה יגיע!״ היא הכריזה.
״את רוצה לראות אותה?״ שאלתי את אימי, היא הנהנה לחיוב ועלינו לחדרי.
הוצאתי את השמלה מהשקית והראתי לאמא שלי אותה.
״ואו היא מהממת, עכשיו צריך להכין אותך.״ היא אמרה והתלהבה, אמא היא כמו האחות שמעולם לא הייתה לי.
חייגתי ללינוי שתבוא גם, כי אם לא אומר לה אני צופה את העונש שאקבל.
היו דפיקות בדלת למטה ואז אימי ירדה לפתוח, זאת הייתה לינוי ושניהם עלו לחדרי.
״טוב אז מה עושים לה?״ אמא שאלה את לינוי, לינוי הסתכלה על אימי ואז עליי.
״את קוסמטיקאית אז תעשי לה טיפול פנים, תעברי לה על הגבות למרות שהם נקיות אבל שלא תהיה שערה מיותרת, ואני אעשה לה לק.״ לינוי חילקה תפקידים ואימי הנהנה לחיוב.
נכנסתי להתקלח לפני הטיפול וירדנו אל המכון של אימי שנמצא ליד הבית והתחלנו בהתארגנות שלי לדייט עם אביאל.
אמא מרחה מסכות וקרמים, לינוי טיפלה בציפורניים שלי ושייפה מעט, ניקתה ומרחה לק.
כעבור שעתיים הם סיימו את העבודה והלכנו אל המספרה.
ידעתי שזאת טעות לספר להן.
החליקו לי את השיער שגם ככה חלק, עשו לי בייביליס ויצאנו לכיוון הבית.
״זהו, מושלמת!״ הם הכריזו כאשר לבשתי את השמלה מעליי.
״עכשיו טיפה איפור והכל טוב.״ לינוי אמרה ואימי הנהנה.
הם מרחו לי איילנר דקיק, מסקרה שהאריכה את ריסיי, מעט אודם ורוד עדין, לבשתי עקב שחור וזהו.
הייתי מוכנה, לדייט שלי ושל אביאל.