אשת הפנתר הלבן פרק 3
אני לא מאמינה זה היה…שון
"שון מה אתה עושה פה?"שאלתי
"אתם מכירים" שאל אבי
"כן מבית ספר" ענינו שנינו והסמקנו
"טוב לונה אתם צריכים ללכת שלא תאחרו לטיסה" אבא אמר וחיבקתי אותו ואני ושון רצנו לכוון המכונית.
התחלנו לנסוע ובמשך חצי מה הנסיעה הייתה שתיקה מביכה לאחר כמה דקת כבר לא יכולתי להתאפק ואמרתי "אתה איש פנתר?"
"משהוא כזה" אמר והסתכל בחיוך אליי
"מזאת אומרת משהוא כזה,אז מה אתה?" שאלתי מבולבלת
"חצי פנתר וחצי בן אדם" אמר
"פעם ראשונה ששמעתי אל זה" הסתכלתי עליו ובחנתי את שפתיו ועיניו המשגעות ביופיים
"את בוחנת אותי לונה?" עניתי "לא סתם הסתכלתי" והסמקתי כמו עגבנייה
הודתי לאלוהים שהיה עסוק בנהיגה ולא שם לב לכמה שהסמקתי
אבל לפתע משום מקום הופיע נער ובלי שום התראה שון עצר את המכונית בחריקה כל כך גדולה
שהאוטו התהפך כמה סיבובים.
*לא הרגשתי את עצמי
רגלי כאבו וידי דיממו
הרגשתי כלואה בעולם מעורפל
איך אוכל להנצל מה הצל המקיף את חיי
רציתי להיות בת אדם
איני רוצה בזה
חשבתי לעצמי זה הסוף
חיי הגיעו לקיצם
אני צעירה מכדי למות
אוכל לשוב לחיות את חיי?
הרגשתי מישהוא מרים אותי
ההם זה אלוהים
או המוות שבה לקחתי
דמיינתי סופים אחרים
שבה יצאתי גיבורה
עכשיו אני נסחפת
על יד בנאדם לא מוכר
הרגשתי שמישהו מרים אותי ולוקח אותי רחוק ממקום התאונה
לא ידעתי מי או מה אבל הרחתי את הריח שלו
הריח היה של אלאריק המורה בבית ספרי הישן
פקחתי את עייני וראיתי אותו אבל לאחר מספר דקות התעלפתי שוב.
לאחר שקמתי הייתי בחדר גדול ומעוצב ולא ידעתי איפה אני
שפתאום נכנס אלאריק לחדר ואמר "סופסוף קמת ירח שלי"
שאלתי אותו "איך אתה יודע מה הכינוי שלי?" והוא ענה "ישלי דרכים"
"מה אתה רוצה מחיי?" שאלתי בעודי מלאה כאבים מה התאונה שקרא לפני כמה ימים
"אותך" אמר והתקרב אליי
"מה את מתכוון?" שאלתי והוא ענה "את שלי ואני שלך מה ל ברור ירח שלי"
ונשק לי נשיקה כה עזה שלא יכלתי להתנגד
תגובות (5)
מותח תמשיכי!!!!
יפה מאד מבקשת כי תמשיכי לראות להיכן הסיפור שלך מוביל אותנו תודה בקי ♥♥♥
לא!!!!!!
אסור לך להפסיק!
אחרת אני אתחיל לחפור לך כאן,
אם את לא ממשיכה את זה בייומים הקרובים אז אני אכתוב לך אלפי תגובות,
וכן,זה איום.
כנראה שאצטרף לאנאבל ☺☺☺☺ אז קדימה להמשיך ♥♥
כנראה שאצטרף לאנאבל ☺☺☺☺ אז קדימה להמשיך ♥♥