חצי רגל באדמה – פרק 33

"תומאס" אמרה לי אמא, בחלום.
סקרתי את פניה.
על פניה הייתה הבעה רצינית מאוד.
"אני צריכה לבקש ממך עוד משהו, תדאג לי בבקשה לברר איך הם מתכננים למצוא את המרגל של גאיה, זה מדאיג אותי מדי. אני בטוחה שתצליח בזה מעולה כמו במשימה הקודמת שלך."
התרגשתי כל כך שהיא נתנה לי משימה נוספת, הבנתי שזאת ההזדמנות שלי, לעזור למצוא את המרגל ולטהר את שמי. ציינתי לעצמי בראש שהיא אמרה 'תדאג' במקום 'דאג', מצד שני, לאנשים יוצאים לפעמים מהפה דברים לא תקניים, אז החלטתי לוותר לה באותו הרגע.
פקחתי את העיניים שלי, בידיעה שעכשיו בוקר. הבטתי דרך החלון. אור שטף את המדשאה, והאיר על הפרחים. ריח שדות התות עלה באפי, ממלא אותי מחדש. הרגשתי מחודש אנרגיה, כאילו עכשיו אני מסוגל לרוץ מהבוקר עד הערב.
הסתובבתי לצד השני, וכמעט צווחתי, כיוון שלוקאס היה ממש ליד הדרגש שלי.
"אתה רוצה לצאת לפיקניק איתי ועם אמה?" שאל לוקאס.
"בטח" מלמלתי "אבל קודם תן לי לקום."
התמתחתי, במחשבה שהחלום שלי היה קצר, ולא הרגשתי שישנתי.
ירדתי מהדרגש, והלכתי לכיוון המקלחת של הביתן, כדי לשטוף פנים, לצחצח שיניים ובאופן כללי להתעורר.
אחרי כמה דקות, שבהן גם החלפתי בגדים לחולצה אדומה, מכנסי ג'ינס קצרים בצבע כחול כהה, ונעלי ספורט לבנות; הייתי מוכן לפיקניק, והייתי גזעי להפליא, עד כמה שניתן שאתה חנון של מתמטיקה.
לוקאס ישב על הדרגש שלו, מעיין בספר ביוונית עתיקה על אדריכלות, בזמן שאני יצאתי מחדר המקלחת.
הוא יצא איתי מביתן אתנה, לעבר האגם, כאשר בפניו הסתייגות גלויה מהים.
לבסוף, הוא ראה את אמה שכבר הספיקה לפרוש שמיכה, והיא אחזה בסלסילה.
"היי לוקאס!" היא קראה "ווואו! תומאס! כמה שאתה נראה טוב!"
"ישנתי טוב" עניתי לה.
היא חייכה.
התיישבתי על השמיכה, לפני אמה.
העיניים הירוקות שלה תאמו לצבע האגם, שהיה ירוק-כחלחל יפהפה.
באופק ראיתי זוג צלליות, ופרסי ואנבת' הגיעו, מחזיקים ידיים.
"הזמנתם אותם?" שאלתי.
"כן" אמרה אמה.
"אכפת לך עכשיו להטביע אותי?" שאלתי אותה.
אמה גיחכה, והנידה בראשה, בזמן שפרסי ואנבת' התיישבו על השמיכה.
"יום נפלא לפיקניק" אמר פרסי בחיוך.
אנבת' הביטה בי במבט מאשים.
"אנבת', אתמול היה לי חלום, אמא הייתה בו, היא מאמינה לי שאני לא הבוגד" אמרתי לה, עוד לפני שהיא הספיקה לומר משהו.
"תומאס, שמע, אני מקווה שזה לא אתה, אבל העובדות מצביעות על זה."
"למה שלא ננסה למצוא אותו?" שאלתי "אני אשמח לעזור, איך אתם מציעים לתפוס את המרגל?"
"לדעתי, זה כל מי שנראה שגאיה עוזרת לו" אמרה אנבת'.
"או אולי גאיה מטעה אותנו, וגורמת לנו לריב בינינו לבין עצמנו, רק כדי שלא נראה שיש לה סוכן אחר?" הציע פרסי. בלי כוונה ככל הנראה הוא הביט בלוקאס, אבל מהר מאוד הביט לעבר האגם.
אנבת' בהתה במים של האגם.
"ייתכן" אמרה "אבל אני יודעת שאני לא אנוח עד שאני לא אמצא את המרגל הזה."