חצי רגל באדמה – פרק 32
ראיתי שתומאס עזב מוקדם. רציתי ללכת אחריו כדי להתנצל אבל לוקאס אמר שהוא לא הרגיש טוב.
"אני חושבת שמשהו לא בסדר" אמרתי. סיפרתי ללוקאס בקצרה על השיחה של עם הסטיה.
"אני מחבב אותה, היא אלה נבונה" לוקאס אמר, "יכול להיות שמשהו כזה קורה לתומאס. אולי גא- כלומר, את יודעת מי, גורמת לתומאס לעשות דברים בניגוד לרצונו"
"אבל למה?" שאלתי, "ואיך?"
הוא משך בכתפיו. "כשאורנוס שלט בי לא תמיד הייתי מודע למעשים שלי"
"בבקשה אל תזכיר לי" אמרתי והתרחקתי ממנו טיפה, "והנסיבות ממש לא דומות"
"למה לא?" הוא שאל, זיק של משהו עבר בעיניים שלו. לוקאס היה מוכן להשיב מלחמה על כל מילה שאני אומר עכשיו.
"אתה… יותר התנדבת לעשות את מה שעשית" התכוונתי לנסח את זה בעדינות אבל לפי המבט של לוקאס לא ממש הצלחתי, "מצטערת. אבל אני חושבת שאצל תומאס זה קרה אולי אפילו… בטעות"
"בטעות?" הוא שאל
"אני לא יודעת" אמרתי ונאנחתי
"היי" פרסי חייך והתיישב לידינו, בידיו היו שלושה מקלות עם שלושה מרשמלואים על כל אחד.
"פרסי!" אמרתי, "כל אחד מקבל אחד!"
"כן טוב.." פרסי משך בכתפיו, "אתם יכולים לקחת את זה"
הנדנו בראשינו לשלילה. "זה יהיה השלישי שלנו" אמר לוקאס בחיוך
"ואת אומרת לי שאני לא בסדר?" פרסי הרים גבה וחייך
"טוב…" מלמלתי, "שיהיה. רק תיזהר שאף אחד לא יתפוס אותך"
פרסי נופף במרשמלו שלו, "מי כבר יחטוף לי מרשמלו?"
"אני!" אנבת' חטפה מקל ונתנה ביס מהיר.
"היי!" פרסי פרץ בצחוק, "זה אסור!"
"מה?" היא שאלה, "לאכול מרשמלו?"
"לחטוף מרשמלו של אחרים!" פרסי אמר ,"אני בטוח שזה כתוב איפשהו"
חייכתי והצבעתי על המצח שלו. "אולי שם?"
"כן, כן. כנראה שכן" פרסי חייך
ארבעתנו פרצנו בצחוק.
"היי תשמעו" לוקאס אמר, "אני ואמה חשבנו ש – "
במהירות נתתי לו מרפק בצלעות. זה לא כאב אבל זה גרם לו להשתתק.
"חשבתם ש… ?" אנבת' שאלה
"שיהיה ממש מגניב אם מחר אחרי ארוחת הבוקר נעשה כולנו פיקניק, ליד הים" אמרתי במהירות, "נזמין גם את תומאס. יהיה ממש…"
המבטים של פרסי ואנבת' גרמו לי להתערער.
"למה אתם בטוחים שהוא בוגד?" שאלתי
אנבת' נאנחה, "את חושבת שאני נהנית מזה?"
חשבתי ששמעתי את לוקאס ממלמל: "כשזה אני לא ממש אכפת לה" אבל התעלמתי לרגע ממנו.
"אני לא יודעת, אנבת'." אמרתי, "אבל זה לא בסדר שנשפוט אותו ככה"
אנבת' החמיצה פנים אבל פרסי התחיל להקל ראש. "למה שלא נעשה פיקניק? זה יהיה נחמד"
"תומאס יהיה שם?" אנבת' שאלה
"טוב, נראה לי שכן. זה לא יכול להיות נורא כל – "
"אני מצטערת" אנבת' אמרה, "אבל אני חושבת שיש לי עבודות לעשות אחרי ארוחת הבוקר"
"בחייך, אנבת'." לוקאס אמר, "תני לבחור הזדמנות"
"כמו שנתתי לך הזדמנות?" היא שאלה.
לא ידעתי מה עוד אני יכולה לחשוב חוץ ממילה אחת:
אאוץ'.
תגובות (0)