אהבה זה לא קל

היי קוראים לי ריף. ההורים שלי קראו לי על שם ריף הדולפינים בו הם נפגשו. יש לי שתי אחיות קטנות ממני אחת ים ואחת גל. גל בת 4 וים עוד מעט בת 10. אני בת 17 ואני לומדת בתיכון בליך ברמת גן. יש לי חבר בשם אור שהכרנו בבית הספר לפני שנתיים. הוא הבן אדם הכי קרוב אליי אפילו יותר מההורים שלי אני חושבת. אז עכשיו שאתם מכירים אותי טוב כדאי שאני יתחיל לספר את הסיפור.
הלכתי לבית הספר לפני כמה ימים וראיתי מכתב על הרצפה. היה כתוב: לכבוד: אור כהן. השולח: רוני מרקן. רק שתבינו- רוני היא הילדה הכי מקובלת בכל י״א. מה פתאום היא שולחת מכתב לחבר שלי? שקראתי את ההמשך לא האמנתי. זה מה שהיה כתוב:היי אור! איזה כיף שנפרדת מהלוזרית הזאת ריף. אז קבענו מחר בקולנוע? קניתי אודם חדש! ממש נעלבתי. מזל שאור לא בא היום לבית הספר אחרת הוא היה חוטף מכות. שמתי את המכתב בכיס ונכנסתי לשיעור פגועה. התחלנו להעתיק ואחרי כמה דקות אמרתי למורה שאני יוצאת לשירותים. נכנסתי לשירותים ופתחתי את המכתב. אולי היא מתכוונת לאור אחר? לא! כי כתוב איזה מזל שהוא נפרד ממני. יכול להיות שאור נפרד ממני ולא שמתי לב? הרי רק אתמול התנשקנו. הלכתי הבייתה. לא היה לי אכפת שהתיק שלי נשאר בכיתה. האחיות שלי אצל סבא וסבתא וההורים שלי בחול. ראיתי טלוויזיה. הייתי צריכה טיפה להתנקות מכל היום הזה. אור התקשר אליי כמה פעמים ולא עניתי לו. הלכתי לישון. קמתי מצלצול הולפון שלי. עניתי. זה היה מישהו חתיך מהשכבה.

אילאיי: היי מה קורה?
אני: הכל בסדר
אילאיי: את רוצה ניפגש?
אני: אוקיי איפה?
אילאיי בקולנוע מתאים? יצא סרט חדש
אני: אוקיי
אילאיי :עוד חצי שעה אני יאסוף אותך טוב?
אני: סבבה ביוש